בבחירות האלה ההתמודדות אינה בין ימין לשמאל. השמאל מכונס בעצמו, בין מרצ ל"הארץ", טובל בטוהר מידותיו וחלומותיו. מצביעים, אין. ניתחתי כאן לא פעם את הסיבות להיעלמות השמאל. את השאר נשאיר להיסטוריונים. כרגע זה לא רלוונטי. אין תהליך שלום, שני הצדדים משוכנעים שאין להם פרטנר, הסכסוך הישראלי־פלסטיני נמאס על העולם, וכנראה גם על הצדדים עצמם. מתי זה יחזור? כשיהיה רע מאוד. בינתיים לא רע.

אז על מה הבחירות? לרגע היה נדמה שהבחירות האלה הן בין שמרנים לליברלים. בין אלה שרוצים להפוך את ישראל למדינת הלכה חשוכה, מסוגרת ודוקרת, לבין אלה שחולמים על אוניברסליות, הומניזם, דמוקרטיה וזכויות אדם. בחירות בין חסידי הרב המתועב ברלנד (תחקיר בלתי נתפס על אודותיו שודר השבוע בערוץ 12) לבין מדעני מכון ויצמן והטכניון. בין מצעד הגאווה והאירוויזיון בתל אביב, לרצח שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים. אבל נדמה לי שגם זה לא מדויק. הסיפור הזה פשוט בהרבה: הבחירות האלה הן בין אלה שמשקרים לבין אלה שדוברים אמת. בין אלה שמאמינים למציאות הבדיונית שנבראה עבורם לבין אלה שממשיכים לדבוק במציאות האמיתית, היחידה, הקורסת מולם. ככה פשוט.

אלה בחירות בין אלה שטוענים ש"ראש ממשלה מחליפים רק בקלפי", לבין אלה שיודעים שלפחות שני ראשי ממשלה (כולל רה"מ הקודם) הוחלפו עקב ענייני טוהר מידות, בלי קשר לקלפי. בין אלה שאומרים שמותר לקבל מתנות מחברים, גם כשמדובר במיליוני שקלים, לבין אלה שיודעים שמדובר בעבירה בוטה על החוק. בין אלה שטוענים ש"אין שוחד בלי כסף", לבין אלה שיודעים שיש ויש. החוק מגדיר שוחד בכסף, שווה כסף, טובות הנאה, הבטחות, סיקור אוהד, שלח לחמך ואפילו תכנון לתת או לקבל שוחד, בלי ביצוע. כן, כל זה הוא שוחד, כך קובע החוק. בלי כסף.

אלה בחירות בין אלה שמסמנים מטרות וזקוקים לאויב מבפנים כדי להסית נגדו, לבין אלה שלא. בין אלה שמנסים להשתיק את כל מי שלא חושב כמותם, לבין אלה שמאמינים בזכותו של כל אחד לדעתו וקולו. בין אלה שמסמנים עיתונאים כאויבי הציבור וטוענים ש"הם לא יקבעו", לבין אלה שיודעים שעיתונאים לא קובעים כלום, הם בסך הכל פועלים לטובת זכותו המקודשת של הציבור לדעת כמה שיותר. בין אלה שחושבים שהעיתונות תוקפת ושונאת רק את נתניהו, לבין אלה שיודעים שהעיתונות תקפה הרבה יותר את אולמרט ואת ברק, כי זה תפקידה.

בין אלה שמאיימים על שומרי הסף ורשויות האכיפה, לבין אלה שרואים בהם משרתי ציבור ממלכתיים. בין אלה שמאמינים שהחקירות נגד ראש הממשלה הן מזימה של השמאל, הקרן החדשה, ג'ורג' סורוס, ה"דיפ סטייט" וגדעון סער, לבין אלה שיודעים שלא. בין אלה שמאמינים שרוני אלשיך, האיש הישר והמוזר ההוא מהשב"כ, שמונה לתפקיד בידי נתניהו, מחזיק בדעות ימין מובהקות, חובש כיפה והתגורר שנים בהתנחלויות, חבר לאויבי ישראל האנטישמים והחליט להפיל את נתניהו, לבין אלה שיודעים את האמת. בין אלה שמאמינים שכל שדירת הפיקוד והחקירות בלהב 433 (הרוב שם ליכודניקים) כרתה ברית עם האחים המוסלמים וגדודי עז א־דין אל־קסאם כדי לסלק את נתניהו, לבין אלה שיודעים את האמת. 

בין אלה שחושבים שאביחי מנדלבליט, בית"רי בן בית"רי, ז'בוטינסקאי יותר מז'בוטינסקי, חוזר בתשובה, שהיה המזכיר של נתניהו ויצק מים על ידיו ומונה על ידיו לכל תפקידיו, ערק לטובת משמרות המהפכה והחליט להפיל ראש ממשלה בישראל כי קיבל איתותים במורס ממפעילו, רובי ריבלין, לבין אלה שיודעים שלא.

הטור המלא יפורסם הבוקר ב"מעריב סופהשבוע"