מי בעדנו? לא אנחנו. הנה תופעה מוזרה בארצות הברית: למרות התוקפנות של תנועת ה־BDS שאמורה להדאיג כל אדם בעל רגישות, באמריקה קיימת תופעה שיכולה לקרות רק בתולדות עמנו: יהודים בעד ה־BDS; נוצרים – נגד. מתברר שבממסד היהודי־אמריקאי השמאלני מסתייגים מחקיקה שאוסרת שיתוף פעולה עם החרם האלים הזה. תנועת ה־BDS המתמקדת בפעילות אנטי־ישראלית, בקריאה להחרים את ישראל, לא להשקיע בה ולהטיל עליה עיצומים, קוממה כמובן אמריקאים שלא מוכנים לתת יד לפעילויות כאלו. לכן, במדינות ארצות הברית מעבירים חוקים נגד חברות שמשתפות פעולה עם החרם. מי לא מרוצה מחקיקה כזו? מתברר שהמאבק נגד המחרימים את ישראל מפריע למישהו. לא תנחשו למי. 
 

ניסיונות החקיקה נגד האנטישמיות של ה־BDS זוכים לביקורת דווקא מצד ארגונים יהודיים אמריקאים. לאחרונה פרסם ג'רמי בן עמי, נשיא ג'יי סטריט, ארגון המייצג את השמאל היהודי בארצות הברית, מאמר ב"הפורוורד", שבו זעם על חוקים האוסרים חרם על ישראל. הכותרת האבסורדית הייתה: "מסע הצלב שלכם נגד ה־BDS פוגע ביהודים". בתחילת המאמר הוא התייחס לכוונת הקונגרס להפוך את החרם נגד ישראל למעשה פלילי, וגם הביא מקרים שבהם עובדי ציבור בארצות הברית נפגעו כיוון שהזדהו עם החרם נגד ישראל. או אז הוא כתב: "ידיעות כאלה חושפות את התוצאות המדאיגות של האובססיה החולנית של הקהילות היהודיות בארצות הברית נגד תנועת החרם, אי־השקעה ועיצומים על ישראל". במילים אלה. 
 

הוא טען ש"כמו רוב יהודי ארצות הברית, אני מתנגד ל־BDS, וזו גם עמדת ג'יי סטריט, הארגון שאני מוביל. עם זאת, אני מאמין שהתגובה המוגזמת של הקהילות היהודיות ל־BDS עושה יותר נזק ליהודי אמריקה ולשם הטוב של ישראל מאשר תנועת החרם". 


התנצלות לא אמינה זו מתירה לו להמשיך לתקוף בהמשך המאמר את ניסיונות החקיקה נגד תנועת החרם, שאנחנו בישראל חשים שהנזק שלה איננו כה קטן. ביטולי הופעות אמנים בישראל לא מועילים כלל לשם הטוב של המדינה. הנהלת האירוויזיון באירופה כבר הייתה חייבת לתת את הדעת על השנאה הזו ולהדריך את המדינות שמשתתפות באירוע בישראל מה לעשות נוכח לחצים אנטישמיים. הוא ממש מיילל במאמר שהחוקים אוסרים גם חרם על ההתנחלויות. 


מנהיג הג'יי סטריט איננו יחיד; גם חברי הסנאט היהודים דיאן פינסטיין וברני סנדרס הודיעו שהם מתנגדים לחוק האוסר להחרים את ישראל. הטענה שלהם: החוק פוגע בחופש הביטוי. הם לוחמים למען חופש האנטישמיות. 


צריך להזכיר שתנועת החרם איננה תנועת החלפת דעות. הם תאבי פגיעה בישראל במובנים מעשיים, והשיא הוא שאיפתם להטלת סנקציות על המדינה שלנו. אסור להפריע למאבק השנאה הזה, כך טוענים אותם חברי קונגרס יהודים. בין היתר הם שלחו מכתב למנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מק'קונל, ובו כתבו שאף על פי התנגדותם ל־BDS, הם מחויבים "להגן על זכותו של כל אמריקאי להביע את דעתו בשלווה בלי לחשוש מעונש מהממשלה". 


ואם לא די בכך, הרי מי שמנהל את המאבק נגד החוק האוסר על החרמת ישראל הוא "המוסד לשלום במזרח התיכון", ארגון אמריקאי שבראשו עומדת, כנשיאה, יהודייה בשם לארה פרידמן. זה מחריד, אבל אלה תולדות עמנו. 


מי לא יכול להחשות נוכח זאת? ובכן, דווקא ארגונים אוונגליסטיים הם אלה הפועלים במרץ נגד תנועת החרם. מובן שהם תומכים בכל חקיקה אשר רואה בחרם של חברות על ישראל פשע על פי ערכי הדמוקרטיה, המוסר והשוק החופשי. הם עשו אף יותר מכך: שורה של מנהיגים נוצרים, ובהם סוזן מייקל, מנהלת סניף השגרירות הנוצרית הבינלאומית בארצות הברית (מרכז הארגון הזה שוכן כידוע בירושלים), חתמו על הצהרה המגנה את אייר בי אנד בי בגלל ניסיונה לא לפרסם חדרי אירוח בהתנחלויות. 


בהצהרה של המנהיגים הנוצרים נכתב כי "אין מקום לפעילות מפלה כמו זו”. אייר בי אנד בי חזרו בהם, ותוכלו למצוא באתר שלהם בתים יפים בשילה התנ"כית, בעלי ובשאר ההתנחלויות, אבל עצם ניסיון החרם קומם את ראשי האוונגליסטים. 


מדובר בלא פחות מ־38 מנהיגי ארגונים נוצריים אוהבי ישראל שונים בארצות הברית. במכתב משותף לאייר בי אנד בי, הם כתבו: "האוונגליסטים מהווים 25% עד 30% מהאוכלוסייה בארצות הברית, ואנו תומכים בכל עוצמתנו בעם ישראל, מקור הצמיחה של המסורת הנוצרית שלנו. רבים מראשי הקהילות הנוצריות שלנו גילו מעורבות מיוחדת ביצירת חוקים נגד אפליה מסחרית מסוג זה נגד ישראל".