יפה שהשנה לא תוכננה ליכודיאדה לתאריך של יום השואה הבינלאומי, אבל אולי בגלל זה האירוע די עבר לנו מתחת לרדאר. בשולי החדשות פורסמו ממצאי סקר האנטישמיות העולמית, והמשכנו הלאה. אנחנו משתמשים בשואה ברטוריקה שלנו בלי סוף, אבל האם מישהו באמת למד ממנה?

קודם כל, לעובדות: האנטישמיות הגיעה לשיא של חצי יובל, כולל מספר שיא של נרצחים. בניגוד לעבר, כשהאנטישמיות האסלאמיסטית הייתה האיום המרכזי, ב־2018 אירועים שמקורם בימין הקיצוני הפכו לגורם המסוכן ביותר. עם זאת, מקורה של 70% מההסתה הוא עדיין אסלאמיסטים ושמאל רדיקלי, המפיצים טענות אנטי־ישראליות.
 

״נמשיך לפעול לבניית גשרים עם יהודי העולם ולמיגור האנטישמיות באפיקים משפטיים, דיפלומטיים והסברתיים״, אמר נפתלי בנט, שר התפוצות, ומיד חזר להיות שר חינוך, חבר קבינט וראש מפלגה חדשה שנמצאת בעיצומו של קמפיין בחירות. הוא לא חלם להתייחס לעובדה שעליית המדרגה באנטישמיות קרתה במשמרת שלו כשר. אבל אם אנטישמיות באמת הייתה מטרידה אותו, הוא היה לוקח על הנושא יותר אחריות, או מבין שאין לו זמן לעסוק בזה, ומוותר על התיק לטובת מישהו שכן יוכל להשקיע בכך.

נפתלי בנט. צילום: מרק ישראל סלםנפתלי בנט. צילום: מרק ישראל סלם
 

נתניהו, מצדו, אמר שמה שהכי תורם לאנטישמיות זה השמאל והאסלאמיסטים, ואנטישמיות מימין אינה דבר חדש. נחמד, רק מה? סותר את ממצאי הדוח באופן מוחלט. בקרב השמאל קצת התקוממו על האמירה, אבל מעבר לזה לא נראה שלמישהו מאוד אכפת שם אם יהודים סובלים מפשעי שנאה. רק מנכ״ל הקרן החדשה השקיע מאמץ ושיתף ציוץ של איימן עודה.
 

״יום השואה הבינלאומי זה זמן ללמוד על גזענות, שנאת זרים ורדיפת מיעוטים״, כתב עודה. ״אין פשע גדול יותר בהיסטוריה מהנאציזם. זה זמן לזכור את עוולות העבר ולחשוב על העתיד שאנחנו רוצים לייצר״. אם עודה היה מדבר כך באופן קבוע, אולי אפשר היה להאמין שזוהי באמת דרכו. 
 

אם יש תהליכים לזהות, אלה הם התהליכים המדאיגים. כשבממשלה אין שר חוץ או שר תפוצות במשרה מלאה שמטפח את הקשר עם יהודי התפוצות, סימן שלא למדנו מהשואה על חשיבות האחדות. בשנת 1939 היו בעולם 16.6 מיליון יהודים. 80 שנה מאוחר יותר, יש קצת פחות מ־15 מיליון. לא התאוששנו דמוגרפית כי התחלנו גם לסבול מהתרחקות ומהתבוללות. רק שמעבר להצהרות שמסתדרות עם הרטוריקה של הקמפיין, לאף אחד אין ראש להתעסק בזה.
 

חלק מהתהליכים קורים גם בגופים כמו "בצלם", שהמשיכו לצייץ על שגרת מעצרים ביו"ש בלי הקונטקסט של המעשים שגרמו למעצרים, כאילו ישראל עוצרת קטינים בשביל הכיף. לא מפריע להם שובל התגובות על כך שישראל היא פשוט בדיוק, אבל בדיוק, כמו הנאצים, כך שגם הם לא למדו מהשואה. 
 

על פי מה שקרה השבוע, נראה שהשואה הפכה לכלי בפוליטיקה קטנה, ותו לא. כל אחד בחר את החלק שיותר מתאים לו מהדוח, השתמש, זרק וחזר לשגרת יומו. איך מזהים אדם שלא למד כלום מהשואה? כשהוא לא יכול להאשים בזה יריב פוליטי, זה פשוט לא מעניין אותו.