נתניהו ושלוחיו מתנקשים כל הזמן, באלימות נואשת, בלגיטימיות של החוקרים והפרקליטים ומפקפקים בנחישות היועמ"ש וביכולתו לעמוד ב"לחצי השמאל והתקשורת". זאת אף שלפי התקשורת מנדלבליט דווקא עלול לשוב ולהיות בית־הִללניק ולסגור את תיקי 1000 ו־2000, בנימוק של חוסר ראיות, כמו שעשה כבר בביטול ביביטורס וכמה ממעללי גברת בלפור, ובהלבנתו מראש של נתניהו בתיק הצוללות. לכן, תוהה פרשננו לענייני דווקאות, נשאלת השאלה מדוע לא נבחנת האפשרות להאשמת נתניהו ומהדהדיו בניסיונות חוזרים ונשנים לשיבוש ועצירת הליכי חקירה ומשפט?
 

ובאותו עניין, מדוע לא נחקר הפרויקט הליכודי החדש, האיום העקיף על היועמ"ש ועל כולנו (דודי אמסלם: “אם מישהו יחליט להעמיד לדין את ראש הממשלה על תיקים הזויים כאלה - מיליוני אנשים לא יקבלו את זה"; מיקי זוהר: "אם היועמ"ש לא יגיש כתב אישום נגד רה"מ, אנשים יבואו אליו הביתה וינסו לפגוע בו"). אלה הן כאילו רמיזות, אבל באווירה הטעונה ובהתלקחות שמנסים נתניהו אנד קומפני ללבות סביב החלטת מנדלבליט, הן התרעות מאוד קשות, למרות שמפזריהן הם חברי כנסת צווחניים ומגוחכים בדרך כלל. 
 

לכן ראוי שהמשטרה ואולי גם השב"כ, שראשו ער לשינויי מזג האוויר הלאומי, דווקא יבדקו אם צריך לחקור את חברי הכנסת הנ"ל בחשד להסתה לכאורה, והאם מישהו כבר מנסה לתרגם זאת לארגון הפגנות "ספונטניות" ועימותים בשטח (כמו אלה שהיו, בקטנה, נגד הרמטכ"ל איזנקוט בפרשת אלאור אזריה) והכנת מערך לגיוס "מיליונים" שיתנגדו, ודווקא בכוח, לכל אישום נגד נתניהו, ולעזאזל העובדות, העדויות והראיות. מרי לאומי ספונטני מתוכנן. פוטש נגד שלטון השמאל, בית המשפט העליון, התשקורת, המשטרה, שב"כ, הפרקליטות והדמוקרטיה. הכל אפשרי. דווקא. ושלא תטענו אחר כך שלא ידעתם.

אביחי מנדלבליט, בנימין נתניהו. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90 אביחי מנדלבליט, בנימין נתניהו. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

ובאותו עניין, אבל מלהפך: "הימין החדש" (האם ה"חדש" יכול להיות גם שמרני, כלומר יָשָׁן? מתקדם לאחור? אוקסימורון פרדוקסלי של שקבנט), המפלגה הקורצת לחילונים ולדתיים, לצעירים ומתקדמים; ללכת עִם – עם הכובע של שולי מועלם והקרחת של אפי נוה המבצבצים מהאופל שמאחורי הקלעים - ולהרגיש בְּלִי. "

הימ"ח" (ר"ת למפלגה החדשה) מקווה שנוסעי ספינת הבית היהודי ששקבנט נטשו, יינצלו מטביעה, יצליחו להתאחד עם השאריות המפרפרות של כל קיצוני הימין תמהוני־משיחי, סמוטריץ', אלי ישי ומרזל, למפלגה שתעבור את אחוז החסימה. וזאת כדי שהם, שקבנט, לא יואשמו באיבוד קולות גדול מהימינודת.

ובינתיים "הימין החדשדש" החליט להמשיך להפנות באומץ את הלחי השנייה לשונאו הגדול, הביבי, ולמתקפותיו, אף שהנ"ל לא התנצל בפני הגברת בנט ובעלה על ההשמצות עליה ועל אביו. 
 

אבל על כל ההשפלות תכסה אהבה - והעיקר שהימין יתאחד סביב נתניהו, נאשם בפוטנציה, כדי שיישאר בשלטון. כך "הימין החדש" ילמדנו מהי שמרנות ליברלית ואיך למען מטרה מקודשת, גם אם מסריחה, אפשר לעצום עיניים ולאטום אף, אוזניים, היגיון ומוח, ולשמור על אחדות הניגודים. הלו, השמאלנים, גנץ, לפיד, אורלי, גבאי, ציפי. עוד תראו את האיחודים שלהם ותאכלו את הלב. הלו כספית, אברמוביץ', פלג ודרוקר. אתם לא תחליטו עלינו. מי שיחליטו אלה אמסלם, ביטן, זוהר, מירגב, בוקר, ברקו, סמוטריץ', בן־גביר ואורנחזן. כי ישראל רוצה דווקא נתניהו. דווקא שרה. דווקא יאיר. ויִיקוב ההר את הדין.