לפני תחילת הכנס של חוסן לישראל ראיתי מול הכניסה לאולם כמה צעירים, מתולתלת אחת וארבעה צעירים נוספים, עומדים עם שלט בד ארוך שעליו כתוב: "בלי איחוד אין חוסן לישראל". כולם מחזיקים בו מאוחדים וכולם צועקים "תתאחד, תתאחד, תתאחד", בקצב ובעזרת מגפון. הם מתנדבים בעלי אכפתיות פוליטית, כך ביררתי בשיחה איתם. חשבתי לעצמי אם נאה שאביך אותם בשאלה סבוכה קצת יותר, בסך הכל צעירים אכפתיים. שאלתי: "מה דעתכם על איחוד כזה: גנץ מתאחד עם הליכוד והעבודה?". "לא, לא", הם אמרו לי, "יש מחנות. מחנה שמאל מול מחנה ימין. שיתאחד עם לפיד, העבודה, כחלון". על פי הסקרים שפורסמו, החלוקה הזו עדיין לא נפרצה. גם לא על ידי גנץ, שלא מכיר בה.