בלב העשירייה הראשונה של גנץ ממוקמת "התנחלות" ימנית אידיאולוגית חזקה של יעלון, יועז הנדל וצבי האוזר, כולם אנשים טובים וראויים מאוד, אך האחרונים שניתן לכנות אותם "שמאלנים". שלושה אנשים שמכירים את נתניהו היטב, עמוק מתוך החדר, והודחו או עזבו אותו. למחרת הנאום שמעתי את שרי חברי סיעת הליכוד מדקלמים דף מסרים לא רלוונטי, לא פוגע ולא מעודכן, שמדבר על "שמאל חדש" ועל הפקרת חייל בקבר יוסף. נפתלי בנט אף הכריז על גנץ כרמטכ"ל גרוע שפעל תחת שר ביטחון גרוע (ושמעליהם היה ראש ממשלה מצוין כמובן). פתטי ועלוב.
3. ההתמודדות על ראשות הממשלה נחתה על גנץ כרעם ביום בהיר. הוא לא כיוון לשם כשהכריז על הצטרפותו לחיים הפוליטיים. לאחדים מהאנשים שפגש סיפר על רצונו העז להיות שר חינוך, ולאחרים אמר כי יבקש להשפיע עם רשימתו על ענייני ביטחון ושלום. והנה, מצא עצמו גנץ נסחב אל החלל שנוצר בעמדת האלטרנטיבה לנתניהו. במהירות וביעילות הוא הבין את המצב, סיגל עצמו אל המציאות המשתנה והתייצב (או שהוצב על ידי המציאות) כמועמד לראשות הממשלה. לפעמים מתברר שהשביל הרבה יותר חזק מההולך בו.
4. לפני כמה חודשים כתבתי כאן שבוגי יעלון, שר ביטחון ורמטכ"ל לשעבר, שמשוטט ברחבי ישראל וטוען להנהגה, תוך שאינו עובר את אחוז החסימה, הוא סוג של עפיפון ללא חוט שצריך לחשב מסלול מחדש ולא לבזות את עצמו בצורה שכזו. אני כנראה טעיתי ובוגי צדק. לפני שלושה שבועות הוא היה יכול רק להשתריין לבדו באחת הרשימות, אך מאז שהכריז על תל"ם, הוא כבר "מפלגה" והצליח לשריין מספר מאנשיו, תוך שהוא נהנה מהכבוד של גנץ אל מפקדו לשעבר ומנדיבותו.
מה שאני למדתי מהנאום הזה ומהחלקים שבהם צפיתי (מבלי שאהיה רופא או פסיכולוג) הוא שישראל צריכה להיערך לתקופה אחרת בחיזבאללה ולקרב ירושה על כיסאו של מנהיג הארגון, באופן שעלול להשפיע גם על גבולנו הצפוני.
כשכתבתי על כך בפייסבוק ובטוויטר, מיהר מנהל בית הספר להסיר את הכרזה ולהבהיר שהוא מתנער מתוכנה ומכבד את רבין וזכרו אישית ובית ספרית. הכרזה הזו מקורה במשרד החינוך, בגוף שנקרא חמ"ד (חינוך ממלכתי־דתי). הגוף הזה, שנמצא באחריותו של נפתלי בנט, הוא שהפיק את הכרזה הבזויה, המטעה והמסלפת את ההיסטוריה. אינני יודע אילו כרזות נוספות מפיק הגוף הזה, אבל אני מציע לשר החינוך ולמנכ"ל משרדו לעבור אישית על כל כרזה וכרזה. גם ראש העיר החדש, צביקה ברוט, הבטיח לי שיקפיד שדבר כזה לא יקרה שוב.
שבת שלום.