בנאום השקת קמפיין הבחירות שלו בני גנץ לא הזכיר במילה אחת את היחסים בין ארה"ב לישראל. גם ראשי מפלגות אחרות, ישנות וחדשות, אינם מתייחסים כלל לנושא הזה. נראה שהתחושה הכללית בצמרת הפוליטיקה בישראל היא שהכל בסדר. אין מה לדאוג ואין על מה לדבר. נכון שלא צפוי משבר ביחסים בין ירושלים לוושינגטון, לפחות לא עד שתתפרסם תוכנית השלום, "עסקת המאה" של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הנשיא עסוק כרגע בניסיונות נואשים להשיג תקציב לבניית החומה בגבול מקסיקו ובחידוש הצהרות החיזור אחרי שליט קוריאה הצפונית. בנוסף, הקונגרס החדש נמצא בשלבי הסתגלות לרוב הדמוקרטי, שמתכונן להפוך את חייו של טראמפ בשנתיים הבאות לסיוט מתמשך. המזרח התיכון וישראל לא בדיוק נמצאים במקומות הראשונים ברשימת הנושאים של מי שמשפיעים ומנווטים את מדיניות ארה"ב.
 

אבל זאת תהיה טעות להתייחס בשוויון נפש לנושא. טעות חמורה. הזירה הפוליטית הפנימית בארה"ב נמצאת בצומת קריטי. "גוברת מקהלת הביקורת בקרב רפובליקנים נגד מדיניות החוץ של טראמפ", זאת הייתה הכותרת לכתבת תחקיר ארוכה שפורסמה השבוע ב"ניו יורק טיימס". לראשונה מאז שטראמפ הגיע לבית הלבן גם סנאטורים רפובליקנים בעלי השפעה מגלים בפומבי מורת רוח כלפי מדיניות החוץ של הנשיא. לפי סקרים עדכניים, הפוליטיקה האמריקאית נמצאת על סף שינוי משמעותי במאזן הכוחות של שתי המפלגות המרכזיות. מבחינת ישראל מדובר בהתפתחויות שתהיינה להן השלכות בתחום היחסים עם המעצמה הגדולה. לא בהכרח השלכות שליליות, אבל גם לא כאלה המבטיחות את התמיכה והאהדה לישראל, שהיו עד כה משוריינות מראש.


בהצבעה שהתקיימה בסנאט השבוע אושר תיקון לחוק המגן על ממשלים מקומיים במדינות ארה"ב המסרבות לקיים יחסי סחר עם חברות המחרימות את ישראל. 76 הצביעו בעד ו־22 נגד. כל המצביעים נגד היו דמוקרטים. ה"ניו יורק טיימס" ציין כי, "אלה שהצהירו כי הם מתמודדים על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות היו בין אלה שהצביעו נגד. מלבד הסנאטורית אמי קלובצ'ר ממינסוטה, המתכוננת להצטרף למרוץ לנשיאות". 


סדק כזה במסורת התמיכה בישראל במפלגה הדמוקרטית חייב לעורר תשומת לב בישראל. אבל מנהיגים יהודים בניו יורק טוענים כי אין להגזים במידת ההשפעה שיש לסנאטורים החדשים שנבחרו לסנאט על מדיניות האהדה לישראל של המפלגה הדמוקרטית. "מורגשת נטייה חזקה לשמאל בקרב הנבחרים הדמוקרטים החדשים שנבחרו בבחירות 'אמצע הקדנציה'", אמר ראש ארגון יהודי מרכזי. "אבל הוותיקים בצמרת המפלגה לא יניחו לנטייה הזאת לגבור, והם יפעלו להחלשתה". לדבריו, "האהדה לישראל בקרב הדמוקרטים היא מסורת. בקרב הרפובליקנים היא יותר טריק פוליטי מאשר מדיניות".


# # #


הנסיגה מהמרכז והנטייה שמאלה, שמורגשות בקרב הדור החדש של נבחרים דמוקרטים בסנאט ובקונגרס, חייבות להדאיג יותר את המפלגה הדמוקרטית. אם לשפוט לפי השקפותיהן הפוליטיות של ארבע הסנאטוריות שכבר הצהירו רשמית שהן מתמודדות על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, נראה שהדמוקרטים בארה"ב מכינים במו ידיהם את התשתית לתבוסה בבחירות לנשיאות 2020. לא רק בתחום מדיניות החוץ, אלא גם בנוגע לסוגיות חברתיות.


ההצהרות ששיווקה בימים האחרונים הסנאטורית קמלה האריס מקליפורניה, שהודיעה על מועמדותה לנשיאות, רק ירחיקו מצביעים רבים שתמכו עד כה במועמדי המפלגה הדמוקרטית לנשיאות.  גם הסנאטור ברני סנדרס ממדינת ורמונט, המתכונן להצהיר על הצטרפותו למרוץ לראשות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, רק יהרוס את סיכויי הדמוקרטים לכבוש את הבית הלבן בבחירות 2020, אחרי שכבר קלקל להילרי קלינטון את סיכוייה כמועמדת לנשיאות בבחירות 2016. 


אם לא די באיומים מבפנים, על המפלגה הדמוקרטית נחת איום לא צפוי: הצהרתו של המיליארדר הווארד שולץ, מייסד רשת בתי הקפה סטארבאקס כי הוא מתכונן לרוץ לנשיאות ארה"ב כמועמד עצמאי. בראיונות שנתן לאמצעי התקשורת תקף שולץ את שתי המפלגות המרכזיות כמי שזנחו את האזרח הקטן.  


בהיסטוריה הפוליטית של ארה"ב זכורים ארבעה  מועמדים עצמאיים לנשיאות. האחרון היה רוס פרו, שהתמודד ב־1992 וב־1996 ונכשל. "המסורת של שתי מפלגות היא כל כך חזקה ואיתנה בפוליטיקה האמריקאית, עד שלמועמדים המתמודדים כעצמאים אין סיכוי", הסביר פרשן בערוץ CBS. "הנזק לדמוקרטים ממועמדות עצמאית של הווארד שולץ הוא שהיא תגזול מצביעים הרשומים כעצמאים ותקלקל למועמד הסופי לנשיאות של המפלגה הדמוקרטית".


ישראל עסוקה בבחירות הקרובות לכנסת, ונראה שלדרוש מהפוליטיקאים הישראלים להתייחס למרוץ לנשיאות בארה"ב בבחירות שיתקיימו בעוד שנתיים זה מוגזם. אבל למדינה כישראל התלויה במדיניות האמריקאית ושזקוקה לתמיכתה בזירה הבינלאומית אסור להתעלם מהשינויים המתחוללים בזירה הפוליטית הפנימית בארה"ב.

tguvot@maariv.co.il