גשרים

באתר של אחד ממשרדי עורכי הדין המטפלים בהשגת דרכון להפיכת בני ישראל לאירופים מצאתי שכתוב ככה: “משרדנו הנו החלוץ במתן אזרחות פורטוגלית לישראלי הראשון. זאת תוך ייצוג מכוח תיקון החוק שאפשר הקלות לצאצאי המגושרים".

אוי, שגגות המקלדת. הן מולידות את השפה היצירתית ביותר. צאצאי המגורשים אכן הפכו פתאום, אחרי 500 שנה קצרות, להיות צאצאי המגושרים. גשר לאירופה מונח להם בתיק הפספורטים שלהם.

40 הגדולים

כאשר שמעתי את השיר של אריאנה גרנדה: “תודה לך, הבא בתור", או באנגלית, שפת השיר: Thank u, next, נזכרתי במה שאמר גנץ, תקוות עם ישראל בנאומו: "אני מודה לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, על שירותו במשך עשר שנים. אנחנו ממשיכים מכאן".

השיר הזה של גרנדה מככב במצעדי הפזמונים בעולם, למשל ב"טופ 40" הבריטי, הנחשב כקובע טעם. מה עוד אפשר לשמוע שם, בשירים שנמצאים בין ה־40 המושמעים ביותר כיום?

בשיר של קלווין האריס ששמו “ענק" חוזרות המילים “אני ענק, אני ענק". בדיוק מה שישיר באוזנינו מעכשיו כל מועמד בבחירות האלה על עצמו.

בשיר של אווה מקס מובילות המילים שניתן לתרגם כ"חמוד אבל פסיכי". דבר דומה נחשוב על חלק גדול מהמועמדים שיגיעו לשכנע אותנו בחוגי בית, ברשתות החברתיות או בשלטי חוצות ענקיים. לפעמים אפילו נוותר על המילה חמוד.

לדוּאָה לִיפָּה, זמרת אחרת, היה פעם להיט ב"טופ 40" - “עדיף שאתעוור". בדיוק המילים שנגיד שוב ושוב לעצמנו מול פניהם המחייכות של מועמדים שעברו טיפול פוטשופ נמרץ כדי להפוך אותם מעסקנים דהויים ליפיופי הדור. פנים אשר יקפצו שוב ושוב מול העיניים שלנו באינטרנט, ויבקשו: בחר בי.

“לרקוד עם אדם זר", שר סם סמית. זה אחד השירים הפופולריים ביותר. בשבילי זה גם מבט על התהליך שבו אנחנו מתבקשים לתת את אמוננו במועמדים לכנסת, שבעצם אין לנו מושג מי הם.

אם אנחנו מדברים על השירים המובילים כיום את מצעדי ההשמעות וההורדות, אני לא יכול בלי להזכיר תופעה מיוחדת במינה: שיר מ"צלילי המוסיקה" חוזר לעשרת הגדולים. אריאנה גרנדה שרה שיר ראפ ששמו "7 טבעות". שיר הראפ העכשווי הזה משלב בתוכו שיר מתקתק ישן של ג'ולי אנדרוז מ"צלילי המוסיקה". 

מה הקשר לבחירות שלנו? ובכן, אריאנה עושה חיבורים. הכל חיבורים. גם בין מה שלא מתאים לחבר. העיקר חיבורים.

יש עוד שיר בצמרת המצעדים, אשר מתאים מאין כמוהו לתיאור מערכת הבחירות שלנו - שם השיר: “רדוד". "Shallow" שרה ליידי גאגא, ומתארת במילה אחת את התקופה הקרובה שבה תוצפו בחומר רדוד, שטחי, פשטני.

לסיכום, נזדהה עם זארה לארסון ששרה: “תהרוס את החיים שלי". שיר יפה. קצת מזוכיסטי. מבטא טוב מכל את מה שאנחנו באמת עושים כאשר אנחנו בוחרים מרצוננו החופשי 120 פוליטיקאים שינהלו לנו את החיים.

אל תגידו מה אתם מצביעים

אני חוזר על האזהרה הזו בכל מערכת בחירות: אסור לאדם לומר מה הוא מצביע. זוהי משמעותן של בחירות חשאיות, וחשאיות הבחירות היא הנשמה הכי חיונית של הדמוקרטיה. מה שוות בחירות חשאיות, אם כל אחד יאמר מה הוא הצביע? כאשר אדם יודע שהוא יצטרך לומר לחבריו, במקום עבודתו, במקום לימודיו, מה הוא מצביע, הלחץ החברתי והרצון להתקשט בדעה הנכונה לסביבתו מעוותים את המחשבה הפנימית שלו. נכון, אדם יכול לשקר. לומר מה שיפה לומר, ולהצביע על פי המצפון. לא כל אדם מסוגל למשחק העמדת הפנים המכוער הזה. ברוב הפעמים אדם אכן יצביע מה שנראה לו נאה או כדאי לומר שהוא מצביע. לכן הכרזת אדם על הצבעתו מעוותת את ההצבעה.

אני קיצוני יותר: אני חושב שאסור בשום אופן לשאול אדם מה הוא מצביע. זה מעשה של התנכלות לדמוקרטיה. כאשר שואלים אותי “מה אתה מצביע?", אני מבקש מהשואל לגשת איתי מיד לתחנת המשטרה הקרובה לצורך הגשת תלונה נגדו. כאשר שואלים אותי זאת במשאלים, אני עונה: “אסור לשאול ואסור לענות". למעשה, אני מצפה שבכל טלפון חכם באמת תהיה אפליקציה שברגע שהיא שומעת שאדם שואל אדם אחר “מה אתה מצביע?", היא תפעיל אזעקה, כדי ששוטר יגיע ויעצור את אויב הדמוקרטיה בו במקום.

פינת השלולית

רמי ישראלי שלח לנו סיפור זה על המתרחש בשלולית:

מעל שלולית, בשולי העיר, עפה לה חסידה צחורת כנף. זה עתה הגיעה מארץ רחוקה, שבה שלט בימים אלה חורף מקפיא. פה, הייתה בטוחה, תבלה כמה חודשים בחום.

הביטה החסידה מטה במעופה, וראתה בשלולית שתי צפרדעים מקפצות, מתנשקות ומקרקרות בחדווה. בטנה החלה לקרקר, אחרי מעוף כה ארוך היא הרגישה רעבה.

בחשאי נחתה ליד השלולית. הצפרדעים היו כה שקועות בנשיקות, עד שלא שמו לב לחסידה ולא חשדו בכלום. כאשר הייתה קרובה אליהן, הרכינה ראשה ובמקורה הארוך תפסה אחת מהן.

הצפרדע השנייה התחבאה מיד. מאז נותרה בדד ובפחד.

מסקנות: אם אתה כבר מאושר בשלולית ובבוץ, אל תהיה שאנן, תמיד הווה זהיר. אחרת תאבד את האהבה שלך. מוטב להיות מעט פרנואיד מאשר הרבה נפגע.

משהו:

חברי הכנסת הגיעו למסקנה שהם שווים משכורת של 44 אלף שקל לחודש. פירוש הדבר שהם מאמינים שכל מי שמרוויח פחות, כמוכם, למשל, שווה פחות