אם אתם רוצים לדעת איך ייראה העתיד, כשהמילניאלז יתחילו לנהל את העולם, צפו בסרט "Fyre" (נטפליקס) על התרסקות פסטיבל Fyre. יותר משהוא סיפור על מעילה, מדובר בסיפור (או בסטורי) על דור שחי ברשתות חברתיות ולוקה בתמימות מבהילה שמפילה אותו בטריקים שכל יליד סבנטיז יודע לזהות מקילומטר. 
 

למי שלא יודע במה מדובר, בדצמבר 2016 העלו אושיות רשת עולמיות כמו בלה חדיד ועוד כאלה שאין לי מושג מי הן, סרטון שמקדם את מה שאמור להיות פסטיבל המוזיקה הגדול בעולם. אחרי שפיתו את הצעירים, היפים והמפונקים להגיע, התברר שהמקום עלוב, שהשינה היא באוהלים על מזרנים רטובים, שאין אוכל ושאין בלה ואין חדיד. בני דור ה–Y יצאו מהפיד ונתקלו בעולם אכזרי ונכלולי שהסתתר מאחורי פרסומת מפתה. 


כדי שמקרים כאלה לא יחזרו על עצמם, הנה ספר ההלכה, מורה נבוכים שיעזור להבחין אם מה שאתם רואים באינסטגרם של המפורסמים הוא פרסומת או אמת. 


כבר כתב יהודה עמיחי: אלוהים מרחם על הסלבס, פחות מזה על מובילי דעת קהל, ועל משפיעני רשת לא ירחם עוד, ישאירם לבד, והם שותתי לייק. לכן חשבו פעמיים לפני שתפזרו עליהם אמפתיה. למשל, כשדנה זרמון ניצבת מודאגת מאוד ברחוב קרנבי בלונדון, ומסתמן שקר לה בצורה קיצונית עד שנדמה שאין מי שיושיע אותה מהמצב הקפוא, העגום והבלתי אפשרי שאליו נקלעה, היא מצפה שלבכם ייצא אליה. אולם באורח פלא מגיע הפתרון המושלם והמתויג, בדמות המעיל החום עם החגורה העבה של המעצבת מוריה שלום. אז שלום ולהתראות לכפור, וברוכים הבאים לאלפי השקלים שמימנו את האירוע הזה. 


המשפטים "ככה נראה האושר" או "ככה זה מרגיש כשאוהבים באמת", שמתלווים לתמונה של אנה ארונוב כשהיא עונדת תכשיט ומתייגת #פנדורהמתנהמושלמת הם יותר כמו: "ככה זה מרגיש כשאוהבים לקבל תכשיטים בחינם". כשתרגישי אושר אמיתי, לא תצטרכי לתייג שרשרת. ובכלל, תגובות שמתארות אושר עילאי בזמן חופשה, תוך הישטוג הצימר, המלון או האי הבודד בבהאמס - יכולות להתקיים רק כי הנופש/ת לא הוציא/ה שקל ומבלה ללא ארנק.


תת–ז'אנר נוסף הוא משפטי ביאוס, שמיד אחריהם מגיעה הנחמה ואיתה גם התודה לחברה המסחרית שמממנת את כל הטוב הזה. לדוגמה, "וואווו! איזו שביזות יום א', אז יוצאת קצת לשמש עם משקפי השמש של אירוקה".


והנה כלל חשוב מאוד: אם במקרה אתם רואים צילום משונה של מוביל דעת קהל מתחבק עם מגבת ועוטה על פניו הבעה נוסטלגית, משל הייתה המגבת מאהב ישן שלא ישוב עוד, ואתם רוצים לדעת אם זו תמונה אותנטית או מכורה - שימו לב לפרטים הקטנים, וענו על החידון הבא: 


האם ליד המגבת יש שני בקבוקים של מרכך כביסה?


האם נכתב ליד התמונה משפט אמין ואמיתי מהחיים כמו: "תמיד בגן, ובכל מקום שואלים אותי מה זה הריח של הכביסה הזה?"


האם המצולמת היא רוסלנה רודינה?


אם עניתם בחיוב על כל השאלות, אז במקום בישום של מרכך, אני מריח פה פרסומת. אגב רוסלנה, נשמח לדעת מי שאל אותך בגן או בכל מקום אחר, "מה ריח הכביסה שלך?". תני שם של מישהו אחד.


שתי הערות קטנות על מצוקת עוקבים: אם עידן רול התחיל לעקוב אחריך ואז הפסיק, ואז התחיל לעקוב אחריך שוב ואז הסיר עוקב במשך מספר ימים רצוף - הוא לא במשבר עם הראל סקעת, זהו בוט. וההערה השנייה: אני מתקשה להאמין שהתגובות הפאלשיות טופ חץ למעלה, אש, והסימון 100 הן אנושיות, ולכן אני תמיד חושד שהן קנויות מפעילים באזור אינדונזיה שאינם מכירים את פועלם של משפיעני רשת ישראלים באופן כללי, ושל יעל גולדמן בפרט. 

כלל נוסף ואחרון שצריך לזכור הוא שאנשים ידועים אינם עצובים - הם מתוגמלים. ולכן כדאי ורצוי לזלזל ביגון שלהם אם מוצמד אליו תג מחיר. שימו לב למקרה הבא: רבים שאלו את עצמם איך אורטל עמר מפיגה את הבדידות שנכפתה עליה, כשאב השנה בן–אל תבורי עשה כמעשה אביו ומיד לאחר לידת הבן עזב את הבית וטס לניו יורק. אם כן, זה לא שאורטל נותרה אומללה בבית עם התינוק בעל השם הבלתי אפשרי תו–פרינס, היא עשתה מה שכולנו היינו עושים לו ננטשנו: מיד הלכה להצטלם בהשקה של משקה איזוטוני.