תוך פחות מדקתיים הילדים כבר היו בחדר המשחקים, וכל הצעצועים כבר היו על הרצפה כפי שקורה תמיד כששני בנים עתירי היפר, שופעי אקטיביה ודלי קשב נפגשים. מהר קראתי לאשתי לחדר השינה וישר פתחתי את המגירות שבשידה שמתחת לטלוויזיה והתחלתי לסרוק כל נייר אפשרי שזרוק שם.
״איפה זה הדבר הזה, הלוח קשר, הלוח הורים הזה שהביאו מהגן?״, אמרתי לאשתי בלחץ תוך שאני ממשיך בחיטוט הקדחני.
״בסדר, אבל לא צילמתי, אז מה זה עוזר עכשיו?״.
״בפעם הבאה תקשיב למה שאני אומרת, אני לא אומרת את זה סתם״.
״אני לא מבין, מעולם לא שמעת מאחד ההורים בגן שאת בקשר איתם במה ההורים של ע׳ עוסקים?״.
״אני חושבת שמישהו אמר פעם שהם עובדים בעסק המשפחתי, עושים שם כל מיני דברים״.
״כל מיני דברים בעסק המשפחתי. אין הגדרה יותר בעייתית מזו״.
״אותי דווקא מרגיע שיש חבר של המשפחה במסדרון שבנוי כמו טנק מרכבה סימן חמש מאות״.
״טוב, מצאתי״, הכרזתי ולקחתי לידי את דף הקשר, שם זכיתי לקבל את הפרטים הבסיסיים על ע׳: שמות ההורים ושם המשפחה. ״אוקיי״, אמרתי ברעד, ״זה מה שחשבתי שזה, אפילו יותר״.
״מה זה אומר 'אפילו יותר'?״
״זה אומר הרבה״, תמצתי. לא רציתי להרחיב בפניה ולהסביר לה שמשפחתו של ע׳ - הילד החמוד להפליא והמנומס - עומדת כבר שנים בראש רשימת היעדים של ימ״ר מרכז ומחזיקה, על פי פרסומים שונים, ארגון של 50–100 חיילים ושווי שמוערך ביותר מ־100 מיליון שקל.
״ואם כן אז מה? ע׳ והוא מאוד מסתדרים, וורד הגננת אומרת שהם כל הזמן משחקים בחצר ביחד״.
״כל עוד זה לא החצר של כלא מעשיהו אז בסדר״.
״וגם אם היית יודע לפני כן שע׳ מגיע ממשפחה מאורגנת היטב כמו שאומרים, מה היית עושה?״.
״אני יודע, אולי לפחות לא הייתי פותח את הדלת בבוקסר. נתחיל בזה״.
בדיוק בשלב הזה הדלת של החדר נפתחת בסערה, והילד וחברו מגיחים עם אקדחי צעצוע ו״יורים״ לכל עבר. אני קצת מחוויר לנוכח הסיטואציה.
כמובן שמיד כששמענו את השיחה הסברנו לארד שלנו שיהונתן גפן הוא בעצם בן משפחה שלו, אולם ע׳ התקשה לקבל את זה. ״יהונתן גפן הוא גם משפחה שלי, יש לי אותו בבית״. בתגובה ארד שלי הבהיר לו כי ״לא, הוא שלי במשפחה ואני לא נותן לך אותו״.
התרעות פיקוד העורף