במחצית 1953 עמד הפיקוד הבכיר של צה"ל ללא תשובות למציאות הביטחונית הקשה שהלכה והחמירה. מאז תום מלחמת העצמאות נערכו פלישות יומיומיות לשטחי המדינה הצעירה, פשיטות על גידולים ורכוש לצד מעשי רצח מזעזעים. שלא לדבר על כישלונות צבאיים כמו בקרב תל מוטילה שמעל הכנרת, שבו איבד צה"ל 41 לוחמים, תוך הפגנת ביצועים אומללים ונורמות פיקודיות פסולות.
אין ספק שמתן דגש לפרסונות במקום לדרך מאפיין גם מפלגות נוספות, אפילו הקמפיין של נתניהו בליכוד לא מציג רעיונות מעבר לטענה שנתניהו הוא ימין. אבל אצל רשימת גנץ נחשף שיא של ציניות ועכירות, שמתחפש לנורמה חדשה של ניקיון כפיים ושקיפות.