שמונה בבוקר, יום ראשון, והכלבה מושכת לטיול הבוקר שלאחריו לא יהיה לי תירוץ אלא להידרש למטלותיו של שבוע חדש. על המדרכה רץ ילדון חמוד, אשכרה ילד של פרסומות: שיער חלק בלונדיני וחיוך מתוק. בעקבותיו פוסעת אמו, אישה חביבה למדי. לא אחת משחקים הכלבים שלנו זו עם זה.
"טובל ושרץ בידו" הוא אולי ביטוי קצת מוגזם. ועדיין, כולנו כגמלים שמתעלמים מהדבשת של עצמם. מאינטלקטואלים שמטיפים נגד טוהר המידות של הפוליטיקאים בעודם מגלגלים ג'וינט. או חבריהם, עורכי חדשות שמדווחים בפומפוזיות על תפיסה משטרתית גדולה של קנאביס, כשברור להם שלו ירוקנו את כיסי הקולגות שלהם, יוכלו בקלות להשוות את הכמות.