לא הולך להסביר מדוע היה כל כך חשוב לי ולחברים שלי להיכנס לפסטיבל צמח (של 1997, אם אני לא טועה) ולראות את "נמרוד והבודדים". לא הולך לתת לכם תירוצים ארוכים ומעייפים מדוע בימים ההם החלטנו כי הצורה הכי טובה לחדור לפסטיבל (שהיה ידוע גם כ"ליל אהבה בצמח") תהיה לגנוב ארנק מזוג שהתמקם מול הכנרת בחוף לבנון, לרכוש סירת גומי בכסף שבארנק, לנפח את סירת הגומי ולהתחיל לחתור אל תוך פסטיבל צמח בצורה לא חוקית ובלי שום רגשות אשם.
אני גאה באף השבור הזה. סימטריה זה אובר–רייטד. כשאני רואה אנשים עם פנים סימטריות מדי, אני יודע שהם חיו חיים משעממים ולא היו מטומטמים מספיק בפעמים שהיה צריך.