בתגובתו העצבנית להקמת “כחול לבן" המאוחדת, דיבר נתניהו על הישגי המדינה העצומים (המדינה, כזכור, זה הוא. לפחות עד שהמדינה החליטה שאדם אמיד כמוהו יכול לשלם מחשבונו לפרקליטיו) - בהתעצמות הביטחון, בתעסוקה, בהעלאת רמת החיים, בתשתיות התחבורה, במתווה הגז ובצבירת ידידים בחו"ל, כולל מנהיגי העולם.

הוא לא אמר דבר על כתבי האישום הצפויים (כשהיועמ"ש, כנראה, ובניגוד לדעת פרקליטיו, ימחק את תיק 2000); התעלם מהעוני, מהזנחת הצפון, מהדרום הבוער (כשהוא מכיל את מעללי חמאס ומשלם להם כופר, בידיעה שהתושבים המפוחדים ימשיכו להצביע ביבי. הוא לא הזכיר את תוכנית השלום הטראמפית, את מלחמתו בדמוקרטיה, ביהדות ארצות הברית, בערכי מגילת העצמאות, בשוויון, ביחס לאזרחים הערבים, ולא את הלגיטימציה שהעניק לעוצמה יהודית. הוא שתק על מצב המערכת הרפואית והחקלאות, השחיתות, הפקקים בכבישים וברכבות. התכחשות והתעלמות הן חלק ממהות השקר.

אמנון אברמוביץ’ הזכיר שאהוד אולמרט ורוני בר־און, למשל, הם יוזמי הגדר בדרום ושנתניהו משך שנתיים את החלטת ההקמה, שעתה הוא מתפאר בה. גם בצפון, אחרי ששנים התלוננו תושבי הגבול על רעשי קידוח וחפירה מתחת לרגליהם, הוא לוקח עכשיו קרדיט על גילוי וחיסול המנהרות.

בני גנץ ויאיר לפיד. צילום: אבשלום ששוני
בני גנץ ויאיר לפיד. צילום: אבשלום ששוני

בפוליטיקה לא חסרים מאחזי עיניים, אבל אצל ביבי מדובר באידיאולוגיה, אסטרטגיה וטקטיקה. זה לא מתחיל ב"לא היה כלום כי אין כלום" ולא בתוכחת נתניהו לאולמרט החשוד בפלילים ש"לראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות אין מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים, כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות שלו, ולא לפי האינטרס הלאומי".

והבטחותיו ב־2015 במתווה הגז? “הסכם שיכניס לאזרחי ישראל מאות מיליארדי שקלים בשנים הבאות... הכסף הזה ישמש אותנו לבריאות, לחינוך, לרווחה וגם להורדת יוקר המחיה".

ודבריו בפברואר 2018, שהוא במשא ומתן עם האמריקאים לגבי סיפוח בגדה? דוברי טראמפ הגיבו בזעם שדברי נתניהו כוזבים. ומה על קביעתו ש"אנו נמצאים באחת התקופות הביטחוניות המורכבות ביותר ובזמן כזה לא הולכים לבחירות", כשזמן קצר אחר כך החליט על בחירות?

עצה לאסטרטגים של כל מתנגדי שלטון נתניהו במערכת הבחירות: בצד הדברים שאתם מבטיחים לשנות, לתקן, לחזק ולחדש, העזו נא והוקיעו את נתניהו. פרסמו את אינסוף השקרים שנועדו לשטיפת מוח של מאות אלפים. תמצאו אותם בקלות, הארכיון לא שוכח: שקרים שהדהד בראש חוצות, הבטחות שהבטיח ולא הבטיח לקיים, ומניפולציות כוזבות שתחבל לתועלתו הפרטית.