"תגיד לי, מה הבעיה עם ביבי"?: השאלה הזו, שאינה תמיד קלה, עולה לא פעם בקרב תומכי ראש הממשלה בנימין נתניהו. אבל, התשובה לפיה נתניהו מרסק את הממלכתיות, תורם לקיטוב העם ולאובדן אמון במערכות המדינה נתקלת לרוב בבוז ובמין גלגול עיניים. האמת, התגובה הגיונית, שכן קשה לנסח במילים פשוטות ולהסביר מה עושה נתניהו בפעולותיו שאכן גורם נזק למרקם החיים השברירי גם ככה בישראל.

כמי שמסקר את ראש הממשלה זה כמה שנים, וגם ביקר איתו בערי העולם מספר פעמים, אני יכול להעיד כי נתניהו מצליח להיות מדינאי מרשים שנותן תחושת שליחות מעל בימות בעולם או בפגישות צד בוועידה כלשהי עם מנהיגי מדינות שונים. אך אמש, נדמה היה כי קל יותר להבין איפה מתרחש הנזק של נתניהו. בשעה 18:00 הוזמנו על ידי דוברי נתניהו לסקר את הצהרתו לתקשורת בעקבות הגשת כתב האישום בכפוף לשימוע. עומדים בגשם, בקור, קבוצה לא קטנה של עיתונאים וצלמים מחוץ למעון הרשמי של ראש ממשלת ישראל. כל זה לא לרגל בשורה לאומה, או פגישה מדינית חשובה, וגם לא מסר מאחד ברומו של עולם. לא, רק כתב טענות של חשוד במרמה, הפרת אמונים ושוחד.
כשנכנסנו, וכמה דקות אחרינו גם ראש הממשלה, הדיסוננס נמשך. בתוך חדר צדדי, במעון הרשמי, הוצבו דגל המדינה ודגלי מפלגת הליכוד. האיש שהיה על הבמה הוא ראש הממשלה, אבל הוא כאן כדי להציל את עצמו מגזר הדין המשפטי. נתניהו, במהלך נאומו, עשה כל מאמץ כדי לקעקע את אמינות מערכות אכיפת החוק. הוא עבר אחד-אחד, גם באופן אישי, תוך הזכרת שמותיהם של פקידים בכירים, וטען כי כל מטרתם מבוקר עד ליל היא להפיל את שלטונו. לא להגיע לחקר האמת, לא לעשות משפט צדק. לא! רק להפיל אותו.

וכאן היה אפשר לראות, לשמוע ולהרגיש ממש איך נתניהו מרסק את הממלכתיות הישראלית. בעודו ראש הממשלה של העם היהודי, הוא מוודא שאזרחי ישראל מבינים כי אין צדק בישראל. "דין אחד לנתניהו, דין אחר לכל השאר". או במילים אחרות, דעו לכם אזרחי ישראל, אין לנו כאן משטרה הוגנת או פרקליטות ומערכת משפטית הוגנת. אין לכם מה לחשוב שרשויות החוק ידאגו לכם, הן לא, אין להן אינטרס לחקור או לטפל בבעיותיכם - אינטרס כשם שהיה להם במקרה שלו, והוא הפלתו והקמת ממשלת שמאל.
על אף שהדברים האלה קשים וחמורים הם אינם מורגשים מיד. הם מחלחלים, בשקט בשקט לתוך התודעה של האזרחים. מלבד העובדה שמדובר במסר עצוב, מדכא ומתסכל, הוא בעיקר מסוכן, מכיוון שחברה דמוקרטית שבה לרוב האזרחים אין אמון במוסדות השלטון היא דמוקרטיה שתהפוך מהר לאנרכיה. מה שמדהים, עדיין לאחר כל השנים, הוא שמי שמוביל את המהלך הזה כדי להציל את עצמו הוא ראש הממשלה של ישראל.