אנחנו תקועים עם בחירות אישיות אף על פי שהשיטה היא קואליציונית. ולמרות החגיגה לדמוקרטיה אנחנו מרגישים שנתקענו במסיבה שנמשכת יותר מדי זמן ואנחנו בעיקר רוצים הביתה. אבל אין רגע דל, אין רגע משעמם, אנחנו תקועים מול המסך, כי זו דרמת הריאליטי הכי טובה שאפשר ליצור. ויש גם עונה שנייה: הרכבת הממשלה, בתקווה שלא ניגרר לעונה שלישית: בחירות חוזרות.