רצועת עזה כאילו נעלמה מהשיח המרכזי לקראת הבחירות, אבל היא עדיין חיה (בקושי) ובועטת (במלוא כוחה האפסי). בשבועיים האחרונים ספגנו שם שבעה פצועים ישראלים, כמה רקטות, בלון נפץ בניר עוז ומטען שהושלך מעבר לגדר. נפצעו 753 פלסטינים, שני נערים בני עשרה נהרגו, ועדיין, צה"ל בהנהגת הרמטכ"ל אביב כוכבי ממשיך את מסורת ההכלה של קודמו.
התגובות הן ירי מבוקר של טנק או כלי טיס. המטרה היא לאזן את הדיווחים על אירועים אלימים ליד הגדר ולא לבצע הסתערות פרא פבלובית אחרי כל תקרית. בנוסף, צה"ל תורם את חלקו למאמצי הרגיעה לקראת הבחירות: בשבוע האחרון הסתובבו ליד הרצועה עשרות טנקים במעין תרגיל שנועד לאותת לחמאס דיר בלקום. המדיניות היא לשמר את החיכוך על הגדר בטמפרטורה נמוכה, ולא להניח לנתניהו ולקבינט לגרור אותנו למלחמת בחירות על חשבון חיילי צה"ל ואזרחי ישראל.
הבעיה: נתניהו שומע בלילות צלצול שלשלאות ובריחי דלתות, ובימים הוא רואה כיצד מתרסקים חייו לרסיסי סיפורים פליליים, האחד מביש מרעהו. לידו, חברי הקואליציה שלו, רבני ועסקני השטחים, והם חשים שחלומם מתנפץ והם עצמם נידונים לשבתאות עכשווית והיסטורית. עסקני הליכוד יודעים שהלך על פרנסתם, כבודם וכוחם, והם מוטרפים ומטריפים איש את רעהו. במקרה של פיגוע אלים ברצועה או בגדה, דם יהודי לא יהיה הפקר ועכשיו כולנו ביחד ויאללה בלגן. ההמשך ידוע וקבוע: ילדים מרטיבים במיטות בעוטף עזה, ילדים הרוגים בעזה עצמה והריסות טלגניות שמשווקות את אכזריות העם בישראל לכל העולם. ואצלנו, אחרי שמכסים את הקברים של הקורבנות ואת התחת של האחראים, חוזרים למשבצת הראשונה כאילו לא היו דברים מעולם.
את סיכום אירועי העבר בעזה פרסמה השבוע ועדת האו"ם. את תחזית העתיד הקרוב פרסמו פרופ' נדב דווידוביץ' וברק חרמש בדוח מיוחד (ynet). הדוח שלהם עוסק במה שקורה ויקרה במערכות הביוב והבריאות של עזה. המסקנות? המגיפות שבדרך יחלחלו לישראל. אלפי "פליטי סביבה" (מינוח מקצועי) יסתערו על הגדרות, הראשונים להיפגע יהיו תושבי העוטף אצלנו, מתקני ההתפלה באשקלון והחוף בזיקים.
ועדת החקירה הבינלאומית שעסקה באירועי הגדר באו"ם העבירה לפני שבוע את המלצותיה למועצת זכויות האדם של האו"ם. ראשית דחתה את טענת ממשלת ישראל שמדובר בפעילות הגנתית נגד פעילי טרור. "לא ניתן מטעמים ברורים לחקור את הילדים והנשים שנהרגו, אבל המספרים מדברים במקומם. חיילי צה"ל ירו במכוון על אזרחים, וייתכן שביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות"; וכי "ייתכן שצה"ל ביצע פשעי מלחמה, והרג המפגינים צריך להיבחן בבית הדין הבינלאומי בהאג".... בנוסף נטען, כי "יש בידיה מידע חסוי על האחראים להרג האזרחים, כולל צלפים ומפקדים".
הדוח כולל המלצה להטלת סנקציות על יחידים (הקפאת נכסים ואיסור טיסות), על אלו שזוהו כאחראים, כולל המלצה למדינות להשתמש בסמכותן בהתאם לאמנת ז'נווה ולעצור את המעורבים ו/או לנסות להסגירם. התגובה הטבעית למקרא הדוח, אחרי שצולחים את המנטרה של אנטישמים כולם שם, היא איך לכל הרוחות והשדים אנחנו טובעים בביצה הזאת?
השאלות הבוערות
בחזית הצפונית המצב רגוע עקב מאזן אימה הדדי. האיראנים, הסורים וחיזבאללה לא מחפשים מהומות שיפרו את המהלך של השלטת אסד על סוריה, ואני מעריך שפוטין וכוכבי לא יסכימו לפרובוקציה שתגביר את המתיחות לטובת הפחדות איראן מצד נתניהו.
בגדה על פי צה"ל המצב נפיץ. אומנם לאבו מאזן ולפלסטינים יש מה להפסיד וגם אורך נשימה כדי להמתין לתוצאות הבחירות, אבל נתניהו, שזקוק לשדרוג מעמדו כלוחם בפלסטינים, חתום על ההחלטה לקצץ בהחזרי המס לרשות כעונש על הסיוע שלה לאסירים הביטחוניים. האיום המיידי: תוך כמה ימים עומדת להתפוצץ סוגיית שער הרחמים בהר הבית. עבור צעירים פלסטינים חמי מזג או פלגים אסלאמיסטיים קרי דם מדובר בפרובוקציה, והם מגיבים בהתאם. החשבון הקר והניסיון המר של פרובוקציות הר הבית מלמדים שפיגועי קודש די יעילים כחומר מלכד סביב המנהיג.
בכלל, לפיגועים בזמן בחירות יש אפקט אלקטורלי. אחרי פיגוע אוטובוס ביריחו, יומיים לפני בחירות 88', איבדה העבודה 4 מנדטים שהסקרים ניבאו לה, ויצחק שמיר נבחר לראשות הממשלה. כחודש לפני בחירות 1992 נרצחה הלנה ראפ מבת ים על ידי פלסטיני מעזה, שמיר שהתמודד מול רבין הפסיד את ראשות הממשלה. במקרה של פיגוע דריסה כמו זה שאירע השבוע בשומרון, נראה שמערכת הביטחון תכיל אותו, כך שנותרנו עם עזה כחזית נפיצה.
המפתח מול חמאס שמנסה לשמור על רגיעה הוא בידי אותם צעירים נואשים זועמים שההווה עבורם הוא עוני ומחסור ברמה של רעב ואבטלה, והעתיד דומה, רק יותר גרוע. בכלל, כל פיגוע פלסטיני, שחס וחלילה יגרום להרוגים, יעלה את בנט וליברמן מול נתניהו בתביעה להרוג, לאבד ולהשמיד.
מאז הסתבר שלכתב האשמה שהוגש נגד נתניהו יש פוטנציאל בריחת מנדטים מהליכוד לימין הקיצוני, גברה הסכנה שראש ממשלה ושר ביטחון חשוד בפלילים יבצע כל מהלך נואש כדי להימלט מתבוסה ומכלא. לכן חובה לשאול כבר היום כמה שאלות עוקבות בעניין פוטנציאל הנפץ בעזה.
א. האם נתניהו יוכל לעמוד בלחץ מפלגות הימין הקיצוני והציבור שלו עקב מראית העין של רפיסות מול חמאס?
ב. האם נתניהו מסוגל לכפות על כוכבי להגיב ב"גדול" כשברור שמדובר בהסלמה?
ג. האם כוכבי עצמו ידרוש להגיב בגדול בגלל דאגתו לשימור ההרתעה?
ד. סביר שנתניהו יכנס קבינט כדי לחלוק באחריות הן במקרה תקיפה ומחירה והן בהתאפקות ומחירה. האם בישיבה הזו ידרוש הקבינט מכוכבי, ברוב קולות, להיכנס לרצועה קרקעית?
ג. כאשר הכדור או הפגז במגרש של כוכבי, כיצד יגיב?
ד. כיצד תגיב תקשורת המיינסטרים כאשר התותחים ירעמו, גם כאשר ברור לחלוטין שמדובר במלחמת בחירות שגלשה לשדה הקרב?
אל תטעו באפקט הזומבי השולט כביכול בעניינים של נתניהו. האיש בפאניקה. המשפט בדרך, תוצאות הבחירות בעייתיות, וזליגת מנדטים למפלגות שאורבות מימין תחסל אותו בליכוד. הפעם האחרונה שנתניהו נכנס לפאניקה שמא ייראה חלש הייתה לאחר הפיגוע ב"סברו" בירושלים, באוגוסט 2001. הוא דרש אז מהמוסד לבצע פעולת נקם מהרגע להרגע. המבצע הסתיים בפיאסקו של חאלד משעל בירדן. מאחר שתשובת כוכבי לפעולת נקם ושילם לטובת נתניהו והקבינט לא ברורה, אני מניח שמצדו של יוסי כהן והמוסד תהיה היענות. את נסיוב האנטידוט, מנקה הרעלים שהופעל אז בירדן, כדאי שהרמטכ"ל יביא עמו לישיבת הקבינט.