אנשים שנחשפו ללו"ז של מועמדי כחול לבן השבוע, הזדעזעו. כמעט ריק. ראיון פה, חוג בית שם, טיפין טיפין. בלי תקשורת, מעט מאוד ראיונות, בדרך כלל תירוצים ומגננות. כך נראה קמפיין בחירות? ככה שורפים את הרחובות? ככה משחקים לרוחב, מבזבזים זמן, רוצים הביתה. ככה בדיוק גם מגיעים הביתה.
ועוד משהו אחרון: גם על עתידו של אבי ניסנקורן לא הייתי מתחייב. אני מאלה שסבורים שניסנקורן היה יו"ר הסתדרות יעיל וטוב, שכמעט לא השבית את המשק, פעל למען שכר מינימום ועשה עוד כמה דברים בכלל לא רעים. הבעיה היא שאני לא קובע. ציבורית, הוא יותר נטל מנכס ומככב בקמפיין הנגטיב של הליכוד. ניסנקורן לא נהנה לאחרונה בהסתדרות וחיפש אקזיט פוליטי. העניין הוא שבקצב הנוכחי, בקרוב הוא לא ייהנה גם בפוליטיקה. יש לו עד סוף החודש אפשרות לחזור להסתדרות. גם כאן, הכל פתוח.