מילת המפתח בקמפיין כחול לבן נפלטה מפיו של גבי אשכנזי בסרטון הרמטכ"לים שצולם השבוע. "חלאס", אמר אשכנזי. מילה אחת שמגלמת את הסיפור כולו. עמוד האש ההולך לפני המחנה. אשכנזי הפך, בעל כורחו, לקופירייטר של הקמפיין. המתורגמן הרשמי של תחושת הגועל שמעוררת התנהלותה של הכנופיה הקיסרית בעשור האחרון (וגם לפניו), לשפה פשוטה. הסרטון, שבו דיברו לפיד והרמטכ"לים על כל הנושאים, מצוללות דרך כתבי אישום ועד ביטחון, קיבל מיד את השם "סרטון החלאס ביבי". השפה של גולני השתלטה על השיח שנשלט עד אז בצפון תל־אביבית בניב צנחנים. האנרגיה הגיעה, סוף־סוף, למחוזות כחול לבן.
אלמלא דגלה המשפחה המלכותית באמונה שאף פעם לא צריך לשלם על שום דבר, לא היינו מרימים גבה אל מול העובדה שאותה חברה כושלת שהעשירה את נתניהו תתמזג בהמשך עם קונצרן אחר (גרפטק), שבו יהיה הבן דוד מיליקובסקי בעל מניות מרכזי וטיסנקרופ לקוח אסטרטגי. כל מה שנדרש מנתניהו, כדי להמשיך לנהל את חייו הכפולים, זה לשלם פעם אחת, לשם שינוי, על הוצאותיו בעצמו. כאחד האדם. אבל מי שהורגל מינקותו לחיות על חשבונם של אחרים, לא מסוגל כנראה לעשות את זה. טוב מותו מחייו. יכול להיות שבקרוב יוגש לו המחיר. הפעם, לא בטוח שיהיה מי שישלם במקומו.
זה לא קורה רק כשמדובר במיליונים. תשמעו סיפור: פעם דלפה לתקשורת פגישה (בעייתית) של הגברת נתניהו עם מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, רק בגלל ויכוח על תשלום דמי חניה שפרץ בעקבותיה. השאלה הקיומית של מי יפרע את חשבון ה־11 שקלים עוררה מהומה־זוטא, דלפה למי שדלפה ומשם לטלוויזיה. הם תמיד נופלים על זה. "הוא איש כל כך מוכשר", אמר לי השבוע אחד מאנשיו לשעבר של נתניהו, "הבעיה היא שיש שם באג שהופך את כל הסביבה לבועה של טירלול, יש שם חור שחור ששואב את ההיגיון והשפיות לתוך מערבולת, שהופכת לציקלון קטלני כשמדובר בכסף".
התרעות פיקוד העורף