נכון להיום, על פי הסקרים, קיים סיכוי סביר שגוש הימין בראשות נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, גם מבלי שהמפלגות גשר וישראל ביתנו יעברו את אחוז החסימה. גם אם מדובר באופציה אחת מבין כמה תסריטים אפשריים, היא מספיק מאיימת וקיצונית כדי שחשוב יהיה לשרטט את השלכותיה על חיינו. 
 
הרדיקליות שבה טמונה לא רק במרכיבים האידיאולוגיים הקיצוניים, אלא גם בכך שהיא מזמנת לישראל ראש ממשלה שעלול להיות מואשם בשלושה תיקים חמורים ושואף להימלט מאימת הדין. החוק הצרפתי, שעלה בקדנציה הקודמת והורד בעקבות היצר הדמוקרטי של שר האוצר כחלון, ישוב ויקבל משנה תוקף. בראיון לקרן מרציאנו, ראש הממשלה לא הכחיש בפה מלא אפשרות זו. הפעם, כשהשימוע כבר מעבר לפינה, הוא לא יהסס להחתים את חברי הקואליציה, כפי שעשה בענייני תקשורת בקדנציה הקודמת, על התחייבות לקידומו של החוק.
 
בתמורה יעניק נתניהו לכיסי ההתנגדויות הפוטנציאליים עד חצי המלכות. תיק אוצר לכחלון יכול להיות מתנה מספקת שתרדים את יצרו הדמוקרטי של מי שמספר המנדטים שלו יספיק ככל הנראה בקושי לתיק זוטר. באשר למפלגות הדתיות והחרדיות, הרי שמראש לא הייתה להן בעיה עקרונית עם החוק הצרפתי. בצלאל סמוטריץ’ הצהיר כבר כי הוא תומך בהחזרת החוק שמעניק לחברי כנסת חסינות מפני העמדה לדין. 
 

אחד התמריצים הגדולים יהיה ללא ספק חקיקתה של פסקת ההתגברות, המחויבת למען קידומו של החוק הצרפתי, אותה חקיקה שמאפשרת לכנסת לחוקק חוק שסותר את חוקי היסוד, ואשר איילת שקד מייחלת לה על מנת להשלים את המהפכה להחלשת כוחו של בית המשפט העליון. המפלגות החרדיות יותר מישמחו. אזרחי ישראל יקבלו בחבילה אחת הפרה בוטה של עקרון השוויון בפני החוק, ראש ממשלה שחומק ממשפט והחלשה של כל הגורמים שאמורים לשמור על זכויותיהם הבסיסיות כפרטים למען גחמה כזו או אחרת של רוב שלטוני מזדמן. 
 
אבל החלשת שלטון החוק היא רק המתאבן של מה שתכין קואליציית החלומות של הימין: מימוש מלא של החזון המשיחי. הרב רפי פרץ, סמוטריץ’, פייגלין, שקד, בנט וחוטובלי יוכלו סוף-סוף לחבור יחד ולקדם במלוא הכוח את שאיפת הסיפוח של יותר משני מיליון פלסטינים, ואת יצירתה של מדינת אפרטהייד. ההשלכות הכלכליות לא יאחרו לבוא. אזרחי ישראל יצטרכו לממן ולדאוג לאותם תושבים חדשים, וחיילי צה”ל יסכנו את חייהם במובלעות פלסטיניות. אם בנט לא יצליח לעצור את הטירוף, גם כיבוש עזה, על כל מחיר הדמים שבו, יעמוד על הפרק. 
 
מבחינה חברתית, הצטרפותו של פייגלין תמריץ את הגישה הניאו־ליברלית. מערכות הרווחה החלשות ממילא ילכו וייעלמו מחיינו. יותר ויותר אזרחים ייוותרו לגורלם. מי ששפר מזלו יזכה לקורת גג, חינוך הולם ובריאות פרטית. מי שלא, יקבל כמה קופונים לחינוך מינימלי של ילדיו ותפילה לבריאותו. מעורבות ההלכה בחיינו תגבר. מגמות ההפרדה בין נשים לגברים שמוביל כעת בנט באקדמיה ייראו לנו מתונות.
 

התיאור הבלתי הומני שלעיל הוא חלומם של אחוז קטן ביותר מאזרחי ישראל. מצביעי הימין לגווניו צריכים לשאול את עצמם כיצד הם עומדים לתת יד להתממשותו.