1. בין כל הסמסים המבוהלים שמפגיזים את המכשירים הניידים, די מגוחך לקבל הודעה ממפלגת מרצ, שמתמקדת בהבדל בינה לבין זהות. מגוחך שיש בכלל אנשי שמאל ששוקלים להצביע לפייגלין, איש ימין קיצוני, שבשל קיצוניותו גורש על ידי נתניהו מהליכוד. איש שבין שאר הפנטזיות שלו על ״כלכלה חופשית״, שמשמעותה עבורו היא מיסוי זהה לעניים ועשירים והפרטת מערכת החינוך שרק תעמיק את הפערים הקיימים, חולם על הקמת בית המקדש השלישי בהר הבית. בדרכו לשם הוא טוען שחזר בו משנאת ההומוסקסואלים ומנפנף בלגליזציה של קנאביס כפיתיון לצעירים, שאינם מודעים לכך שהיא תקרה בכל מקרה גם בלעדיו. הנחמה היחידה היא שמפלגות שכאלו מתפוגגות תוך קדנציה אחת ולא מספיקות לעשות הרבה נזק. עד מערכת הבחירות הבאה סביר להניח שכולם כבר יבינו מיהו באמת.

2. אווירת השקרים והעמדת הפנים אומנם גורמת לבלבול מגוחך בין הקצה השמאלי של המפה לימין הקיצוני, אבל זוהי נורת אזהרה גדולה בעיקר למרצ. לראות איפה התחילה המפלגה עם שולמית אלוני, ולאן הגיעה עם הדקלומים הממוחזרים של תמר זנדברג ומיכל רוזין, זה די עצוב. מפלגה עם הרבה ערכים וכוונות טובות, אבל הדבקות שלה בסיסמאות השמאל המדיני העיוור כדגל ענק שמאפיל על הכול מגמדת את השאר. 
 

אם מרצ הייתה נותנת לזכויות הפרט להוביל אותה במקום לשמאל המדיני המקובע, היא הייתה יכולה לדבר גם אל מצביעים מהמרכז ומהימין. לכמה לבבות הייתה חודרת אם הייתה נותנת עדיפות לזכויות בבריאות ורווחה במקום לזכויות מחבלים וגיבוי לשוברים שתיקה? ההתלבטות של הקהל הנאמן המצומצם שעוד נותר לה, אם להצביע רק כדי שהמפלגה תעבור את אחוז החסימה, מובנת. אם תעבור את אחוז החסימה, האם עדיין תבין שהקהל מנסה לומר לה לשנות את סדרי העדיפויות שלה? ואם לא תעבור, האם מישהו אחר יצוץ וינסה לייצג את ערכי הזכויות בצורה מאוזנת ונכונה?
 

3. כחול לבן עשתה הרבה טעויות, אבל לזכותה ייאמר שבימים האחרונים היא לא התפתתה לשחרר לאוויר שלל הבטחות שווא. ביומיים האחרונים לפני בחירות 2015, נתניהו הבטיח לשנות את שיטת הממשל כך שהמפלגה הגדולה ביותר תהיה אוטומטית זו שמרכיבה ממשלה, וראינו מה קרה. הפעם לנתניהו יש הבטחת רגע אחרון אחרת: להחיל ריבונות ביהודה ושומרון. מה לא עושים כדי למשוך קולות מתנחלים ממפלגות הימין הקטנות? 
 

אבל כזכור מה שעומד על הפרק אחרי הבחירות הוא עסקת המאה של טראמפ, שממתין בסבלנות. אם נתניהו ייבחר, אחרי הבחירות הוא יצטרך לשלם על העברת השגרירות לירושלים ועל ההכרה ברמת הגולן. נשיא ארצות הברית לא יקבל בהבנה אם נתניהו לא יאפשר לו להציג הישג רציני של הסכם היסטורי במזרח התיכון, בו יוכל לנפנף במסע הבחירות שלו לקראת הקדנציה השנייה. 
 

4. ממעט החזון שעוד שמענו בהתחלה, אתמול הגענו לשלב שבו כולם מתחננים על נפשם. תיזהרו, כי בלי הימין החדש נתניהו יעשה את דיל המאה עם טראמפ. בלי מרצ ביבי מנצח. בלי כולנו הימין הקיצוני ינצח, ופייגלין המטורלל יהיה שר אוצר. כולם למדו מנתניהו את שיטת קמפיין הגוועלד. 
 

האם רכיבה על ההיסטריה והפחד היא הדמוקרטיה במיטבה? כנראה שלא, ובכל זאת - חשוב להצביע. מי שלא מצביע מאפשר לכל האחרים להחליט עליו. חלקם הרבה פחות משכילים ממנו, חלקם קיצוניים, או סתם שטחיים ועדריים, והוא מאפשר להם לקחת ממנו את הכוח לשנות. נחישות היא דבר חשוב גם כשהמצב נראה מייאש. תבוסתנות אף פעם לא ניצחה בחירות.