בן אדם אוניברסלי כותב
את המכתב הזה כתב לי מי ששמו בתעודת הזהות, ברישיון הנהיגה ובכל המסמכים הוא "בן אדם אוניברסלי". הוא בדואי, כתובתו: חורה שבדרום, וכבר סיפרתי עליו כאן. במכתב הוא מתאר את האווירה בארצנו המשותפת, לפני הבחירות:
שלום לך, מאיר.
הבוקר נסעתי לעיר ילדותי באר שבע והגעתי לטרמינל האוטובוסים והרכבות. ברחבה הסתובבו צעירות וצעירים וחילקו פלאיירים. ניגש אלי בחור גבוה, מזוקן וחייכן, בידו ניירות וביקש בנימוס לעכב אותי. הוא הושיט לי נייר ושאל אותי אם אני יודע מה זה מרצ. העמדתי פני תם ועניתי לו שלא.
ובכן, איש מרצ התחיל להסביר לי שהמדינה בסכנה והאזרחים אומללים וחסרי אונים, ורק מרצ תוכל לחלץ אותם מאומללותם. שאלתי אותו אם היא מפלגה גדולה ואם יש סיכוי שהיא תרכיב את הממשלה. הוא אמר שלא, אך אם היא תהיה די גדולה, תוכל להשפיע על ראש הממשלה העתידי. הוא גם מיהר לספר לי שיש שני ערבים במקומות טובים ברשימה ושאין להם מילה רעה על ערבים ושרצונם הוא להציל את המדינה מפאשיזם. שאלתי אותו מה זה פאשיזם, והוא אמר שזה אחד כמו ביבי, למשל, שירצה להחזיק בשלטון בכוח לתמיד בניגוד לרצון האזרחים. אמרתי לו: תמיד היו ויהיו בישראל בחירות, ורק לפי הבחירות ותוצאותיהן מחליטים מי יהיה ראש הממשלה. הוא ענה לי שזה כל כך מסובך להסביר, ושלביבי יש שיטות למלוך גם לפי שיטת הבחירות הקיימת.
בדרכי חזרה הביתה התחלתי לעלעל בדף התעמולה של מרצ ושמתי לב שהוא מלא בסיבות מדוע חייבים להחליף את ביבי (כך הם מכנים את ראש הממשלה בהסבריהם). אחד מתחלואי דרום הארץ שביבי אשם בהם הוא תוחלת החיים, וכך זה מנוסח: "הידעתם שתוחלת החיים בדרום הארץ נמוכה ממרכז הארץ?". למה קטע זה משך תשומת לבי?
אני יודע למשל שבקרב הבדואים בדרום שאני חי בקרבם יש הרבה מחלות ובמיוחד מחלות לב, לאו דווקא בגלל שחסרים להם מזונות, ההפך: הם אוכלים הרבה בשר כבש, שותים משקאות קלים גדושי סוכר ומקנחים בכנאפה ובממתקים מעולים, ולאחר מכן נוסעים במכוניות פאר ממוזגות ומתעצלים לעשות פעילות ספורטיבית. מתים מרוב שפע ולא בגלל חוסר. בדרום הארץ הן יהודים והן ערבים חיים בשפע חומרי שלא היה כמותו מאז התהלך ישו בארץ הקודש. דווקא מפלגה כמו מרצ עלולה לקחת לבדואי את ליטרת הבשר שלו, במובן הקולינרי, מהצלחת, באמצעות דת הטבעונות, חסידיה והוזיה.
עד כאן המכתב. אני חייב להביא בפניכם (הכל ברשותו) עוד מכתב שלו:
שלום מאיר,
אני גיבור בזול, כי אני "גיבור" על יהודים. לפני כשנה וחצי רכשתי מזגן חדש מתוצרת חברה מסוימת עם אחריות לחמש שנים. התקנתי אותו והתחלתי ליהנות מאיכויותיו. הכל התנהל על מי מנוחות עד לפני כמה חודשים, או אז המזגן החל לעשות צרות ולפלוט ריחות. התקשרתי לחברה, והם הגיעו לבדוק כדי לתקן. אחרי כמה מפגשים, הם ואני הגענו למבוי סתום ונדרשנו למליץ יושר שיחלץ אותנו מהלימבו שנקלענו אליו.
הגשתי תביעה לבית דין לתביעות קטנות, וכעבור מספר שבועות החברה הסכימה לפצות אותי, אני ביטלתי את התביעה, והכל חזר על מקומו בשלום. למה אני מספר את הסיפור הזה? כי אם המוכר ובעל העסק היה ערבי, ונותן השירות גם הוא היה ערבי, כל שהיה נותר לי הוא לחלום על צדק ותביעות. סביר מאוד שאם הייתי תובע ערבי, הוא היה גורר אותי חיש מהר למשפט חמולתי, וגם היה מערב את כל גרורותי החמולתיים מימי הארון א־רשיד ועד ימינו, ובסופו של דבר היה מאלץ אותי בכוח הזרוע לבטל את התלונה וגם להתנצל, וכנראה הייתי עושה זאת אם הייתי תאב חיים. לכן לא אצא חוצץ נגד מי שיטיח בי: "חתיכת שפן, גיבור רק על יהודים".
בברכה,
בן אדם אוניברסלי
הישראלים והירח
עדיין לא קניתי מגרש על הירח. בישראל כל דבר פשוט, כמו לקנות מגרש בחלל, מסתבך. לא קניתי אבל בכל זאת חיפשתי באינטרנט. גיליתי שהחברה הישראלית שבעבר מכרה קרקעות על הירח לא מוכרת עוד מגרשים כאלה, אפילו לא עם האזהרה: "עדיין לא אושר לבנייה". אני חושב שגם גיליתי את הסיבה.
לפני כמה שנים הגישה ישראלית תביעה נגד החברה הישראלית הזו, שמכרה לה חלקה בת ארבעה דונמים על הירח, תמורת 250 שקלים. היא קיבלה תיקייה מהודרת שכללה אישורי בעלות על קרקע בירח, בעברית ובאנגלית, את חוקת הירח ומפה מוקטנת שלו עם מיקום הקרקע הנמצאת בבעלותה.
זה כנראה לא הספיק לה, ולכן היא תבעה את החברה שמכרה לה את המגרש הירחי. בבית המשפט היא טענה שכאשר היא גילתה שהמגרש שהיא קנתה איננו עסקה אמיתית, היא הזדעזעה קשות, או כדבריה: "הדימוי העצמי שלי נפגע ונגרמו לי אכזבה ועוגמת נפש כשגיליתי כי רימו אותי". היא הגישה בקשה לתביעה ייצוגית של 35 מיליון שקלים, רווח נאה על המגרש שלה. בית המשפט דחה את הבקשה אך פסק לה 5,000 שקלים, גם זה רווח של 2,000%.
יותר משנתניהו עושה על מניות שלא מוכרות גרפיט לפלדה למפעל שלא מייצר צוללות. עורך הדין שהגיש את התביעה זכה גם הוא ב־30 אלף שקלים. ככל שביררתי, האתר הישראלי לא מוכר יותר מגרשים בחלל לישראלים. הספיק להם להתעסק עם ישראלים שרוצים את הירח, אבל גם כשהם מקבלים אותו הם לא מרוצים.
פינת השלולית
הגיע מכתב (במייל) מהדס:"בפארק יפה בין צבאים ואיילים נשמע למרחוק קרקור הצפרדעים. כשמתקרבים ומסתתרים, רואים צפרדעים שוחים וקופצים. ברגע שצעד נוסף עושים, בורחים הם בצעדים מהירים. את חברת עצמם הם מעדיפים, ללא נסיכות ועניינים".
שלום, הדס, צירפת גם צילום שצילמת, שבו רואים צפרדע שקוע בשלולית ורק העיניים שלו בולטות מפני המים. רואים עליו שהוא ביישן וסגור. נכון, קשה לנסיכה להגיע לנשיקת הקסמים בשלולית כזו. הצפרדע באגדה המקורית היה חצוף ודרשן, אנוכי ועקשן. כבר עשרות שנים מנסים לפתח זן של צפרדעים שיגיעו לאיזון הנכון.