אני לא מצליח להבין את קשר השתיקה של התקשורת העולמית בפרשת ג'וליאן אסאנג'. לאחרונה נשלף מייסד ומפעיל אתר "ויקיליקס" משגרירות אקוודור בלונדון והושלך לניידת משטרתית, כשהוא מפרכס בין שישה שוטרים ומצווח לכל עבר. רפרפתי בתקשורת המיינסטרים בבריטניה, בארצות הברית ובישראל. הדיווחים היו לחלוטין מהימנים ואובייקטיביים, כולל תיאור היקף פעילות האתר של אסאנג', סיבות מעצרו, סיפור שבע שנות שהותו בבניין השגרירות, אזכור האונס שנחשד בו וכמובן הדרמה סביב החתול שלו, שנעלם בבניין השגרירות, ועד שלא נמצא עשתה פרשת היעלמו כותרות כמעט כמו מעצר בעליו.



דבר אחד היה חסר לי בסיקור התקשורתי: אמירה ערכית באשר למעצר עצמו. הדלפות "ויקיליקס" על מהלכים נסתרים של אנשי ציבור הן נשמת אפה של התקשורת וצורך ציבורי - לפעמים ברמה של חיים ומוות. בארצות רבות מנהל הממשל ציד עיתונאים שאינם מתאימים לשליטים. טראמפ ונתניהו לא המציאו את המאבק בעיתונות החופשית. במרבית הארצות הנאורות התקשורת נאבקת מול ניסיונות טיוח של ממשלים וארגונים, ולכן לא ברורה תגובתה למעצר, שדווח במתכונת עוד סיפור פשע חובק עולם שמסתיים בניצחון הטובים ושומרי החוק, במקום התייצבות גאה לצד האיש שגם האכיל אותה בממתקים וגם הצעיד קדימה את חופש הביטוי.



המעצר הוא עדות לאופן הברוטלי שבו מדינות, בייחוד ארצות הברית, מבצעות פעילות שפוגעות בחופש הביטוי התקשורתי ומסתירות מידע שהיה עשוי לסייע בתהליך קבלת החלטות של כל אזרח ואזרחית. הכיסוי הכמו פטריוטי בתקשורת המיינסטרים באמריקה מאפשר ניהול מלחמות קולוניאליות, כמו זו המתרחשת 18 שנה באפגניסטן, כמו זו הקיימת כ־50 שנה בגדה וברצועה. שתי המלחמות הללו מאכילות את הציבור במעשיות גבורה וניצחונות.



אסאנג' פרסם מסמכים ושיחות פנימיות שהוכיחו כי המעורבות באפגניסטן היא כישלון ענק, וכי נעשו אינספור ניסיונות להסתירו מהתקשורת ומהציבור. אלא שהממשל האמריקאי יצא מכליו, בעיקר בשל מידע נוסף בעניין הדלפת מסמכים המוכיחים שסוכנויות המודיעין של ארצות הברית, בעיקר CIA, פיתחו מכשירי פריצה דיגיטליים שאפשרו להם לחדור לכל דבר שזז בשטח - והם הופעלו בתוך אמריקה.



בשנת 2017 התחלפה הממשלה באקוודור, בסיוע אמריקאי. הנשיא החדש הורה להסגיר את אסאנג' לבריטים, כלומר לאמריקאים, והוא בדרך אליהם. לעניות דעתי הבלתי נחשבת, אסאנג' ביצע שירות עיתונאי חשוב כאשר פרסם את פעילות צבא ארצות הברית באפגניסטן. העונש הצפוי לו הוא ארבע שנות מאסר, על גניבת מסמכים מסווגים.



אגב, בהזדמנות שבה חגג אסאנג' עם זרם מסמכים מכל העולם, הוא גם גרם נזק נורא ברמה הגלובלית, כאשר פרסם פריצה (רוסית? ישראלית?) לחשבונות של הילרי קלינטון. השבוע נשאל טראמפ על מעצר אסאנג' ומשך כתף: "אין לי מושג מה זה 'ויקיליקס'". שרה האקבי, הדוברת של הנשיא, נשאלה לגבי עשרות התודות ששיגר טראמפ ל"ויקיליקס" במהלך הקמפיין שלו ואמרה: "הנשיא התבדח". הכי ביבי־רגב.