בעיתוי שאין מתאים ממנו, פותחים לומדי הדף היומי של התלמוד בלימוד מסכת חדשה: מסכת בכורות. מכת בכורות של ערב יציאת מצרים סימנה כל בכור בהמה טהורה וכל בכור אדם כרכוש האל. הם – ובכור החמור. שאל רבי חנינא את רבי אליעזר בבית המדרש הגדול: ״מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים?״. מדוע החמור קדוש, והגמל, או הארנבת, או הקרנף, לא? והתשובה: גזירת הכתוב. התורה קבעה שמכל בעלי החיים הטמאים, רק בכור החמור יוקדש. ונימוק ניתן: מפני שסייעו לבני ישראל בשעת יציאתם ממצרים. ״שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים״.
מה הכריע העם בעניין הזה? לא הכריע. או שאולי כן. העם נתן בידי סיעה קטנה אחת ובידיו של מנהיג עיקש אחד את המפתח לשינוי של מצב בלתי נסבל.
נשמע מופרך? יכול להיות שזה מופרך. יכול להיות שמילה של ליברמן היא לא באמת מילה (הוא הבטיח לחסל את חמאס ולא חיסל). יכול להיות שהוא ציניקן שפשוט מצא דרך לסחוט עוד קצת את לימון ההצטרפות (ופשוט יגבה מחיר גבוה יותר תמורת ויתור נוסף לחרדים). יכול להיות שליברמן, שקהלו עלול לנטוש אותו, יפחד מבחירות יותר מכפי שהחרדים יפחדו (עם בוחרים כמו שלהם אפשר ללכת לבחירות חוזרות בלי חשש גדול). בדיוק בגלל זה שווה להבטיח לו תמיכה כבר עכשיו אם אכן יעמוד במילתו. בדיוק בגלל זה שווה להתחייב מראש על הצבעה שספק אם תתממש.
התרעות פיקוד העורף