נחזור לאותו מפגש בינו לבין התקווה האמריקאית הגדולה, שנגוזה ביריית צלף בדאלאס. השידור שסלל את דרכו של קנדי לנשיאות היה רגע מכונן בתולדות התעמולה הפוליטית. הנקודה ששינתה הכל והוליכה גם את רונלד רייגן וברק אובמה לעמדה הנחשקת, שני נשיאים שהיכולות שהפגינו מול המצלמה היו טובות פי כמה מכישורי השלטון שהציגו במהלך הקדנציות שלהם.
אחרי שצפיתי שוב ושוב בתאונה שאירעה לקנדידט בשעת צפיית השיא, ברור לי דבר אחד: לנתניהו זה לא היה קורה. לפעמים הדברים הפעוטים הללו, כמו אותה זיעה קרה שהציפה מועמד לנשיאות בארץ רחוקה במאה הקודמת, עושים את כל ההבדל.