כל האתגרים הללו של נתניהו, אדם מוכשר ומנוסה, עלולים לגרום לו לנהל את המדינה ב"אחזקת שבר". עליו יהיה לוודא שלצד האתגרים שפורטו יינתנו הזמן, הדגש, המחשבות והאמצעים ליתר הדברים הבוערים: מערכת הבריאות, התחבורה הציבורית, התעשייה והחקלאות ועוד.
האתגר השלישי נעוץ במימוש "חוק הגיוס" שהגיש ליברמן ואשר מושתת על עבודת מטה בצה"ל. זה לא עומד להיות קל, וכשזה מתווסף ליתר האתגרים בתחום היחסים בין צה"ל למגזרים בחברה הישראלית ולאתגר ההגנה בעורף - המשימה קשה ומורכבת.
שלושת האתגרים של שר האוצר הבא הם גדולים ומורכבים, אך אנסה לנסח אותם בקצרה:
התמודדות עם הגירעון המשמעותי בקופת המדינה.
מציאת הדרך למימון כלל הבטחות הבחירות של ראש הממשלה ויתר הסיעות.
ובדיקה כיצד ניתן לממש את מימון ההסכמים הקואליציוניים שנחתמים בימים אלו; מה ניתן לעשות בסוגיית הדיור ויוקר המחיה באופן שיקל על הציבור ולא יפגע בתעשייה ובחקלאות המקומית; וכמובן להפיק את מלוא הלקחים מהקדנציה הקודמת (ויש כאלו) לצד ההישגים שנוצרו (וגם כאלו יש).
עד לפני כמה ימים בנט היה מועמד לתיק הביטחון (לפחות בתודעה הציבורית) ובנה על זה את הקמפיין שלו. שקד נספרה כמועמדת עתידית כמעט ודאית לראשות ממשלה בגלל הכריזמה, היכולות והפעילות במשרד המשפטים. והנה השבוע, לאחר שניסו את כוחם במפלגה חדשה - הם הולכים הביתה.
למרות זאת, אני בטוח כי הם לא הגיעו לסוף דרכם הפוליטית וכי נכונו להם עלילות: לשקד בוודאי, כנראה מתוך הליכוד, וגם לבנט. הגם שלרוב לא הסכמתי עם עמדותיהם הפוליטיות, הערכתי מאוד את עשייתם ואת מחויבותם לתפקידם ולבוחריהם. הם עשו לא מעט טעויות ולא מעט דברים טובים.
ועוד למדנו שהסוקרים (בחלקם) טועים ולמדנו ש"יד אלוהים" כנראה כן נגעה בנתניהו, ושהציבור הזיז רגע הצדה את הקטנים והקיצוניים וקירב וחיזק את המרכז (למרות הקואליציה הבאה), וכי הציבור נתן אפשרות לגנץ, ללפיד ולעבודה להראות לציבור שקצת שכח מהי אופוזיציה ומהו תפקידה.
הפסח הוא חג מיוחד שבו הכשרות איננה טמונה אך ורק במצה במקום בלחם, אלא גם בניסיון להכשיר לבבות, לקרב, לחבק ולאחד. וכשכל אלה נמהלים בריחות המשכרים של האביב, עם הנופים המדהימים של ארצנו הקטנה, המדהימה והמיוסרת כל כך, אזי האתגר והתענוג הופכים לנעימים יותר.
שיהיה לנו חג אביב שמח. שבת שלום.
התרעות פיקוד העורף