יש כאלה, ובהם רבים מחברי, שמאז היוודע תוצאות הבחירות נקלעו למרה שחורה. מבחינתם, מדובר לפחות באסון הנכבה, שריפת כנסיית נוטרדאם או קריסת מגדלי התאומים, המכה הפוליטית הגדולה ביותר מאז מהפך 1977.

לא מדובר במיעוט זניח אלא ביותר ממיליון אזרחים. רפרטואר התגובות לאירוע מגוון כמו מספר המפלגות שהתמודדו. יש שאיימו לארוז ולעוף. אחרים לקו בהרהור נוסף אם לשלוח את הילד לצבא או לשקול שירות לאומי. ויש שממליצים לקחת פסק זמן ולהתנהג כעץ הנערך לצונאמי, ששיטת ההישרדות הטובה ביותר עבורו היא להתכופף עד שוך הסערה.

בצד השני נמצאים יותר ממיליון אזרחים הבטוחים שניצחון בנימין נתניהו הוא הדבר המתוק ביותר שקרה להם מאז הניצחון באירוויזיון. הביטוי הטוב ביותר לכך הוא חגיגת ניצחון עם עדן בן זקן. אגב, אחדים מהם כבר שומעים את פעמי משיח.

אלה וגם אלה לוקים בקיצוניות. ערב חג פסח תשע"ט הוא הזדמנות לנסות להחזיר להם את הפרופורציות. זה יקרה כשאציע לקוראי טור זה לשנות לשם שינוי את סדרי השולחן: במקום הטיפול בסל המוצרים הזול לחג, התשובה לשאלה הנצחית "מרור זה שאנחנו אוכלים על שום מה?" או איך החמצנו את הדיל הזול לחו"ל, נחשוף הפעם את תובנותיהם של ארבעה אישי ציבור על החופש והשחרור האישי בענייני כלכלה ופוליטיקה. בשאר ענייני החולין, ובהם גירעון תקציבי, ריבית, בורסה, יוקר מחיה ומחירי הדיור, יהיו לנו במרוצת השנה עוד מספיק הזדמנויות לעסוק.

שר אנרגטי

ערב הפסח קיבל שר האנרגיה יובל שטייניץ שי לחג. חברת הנפט היוונית אנרג'יאן דיווחה שתכולת הגז במאגר "כריש" גבוהה ב־62% מההערכות, מה שיביא בהמשך להפחתת עלות הגז והחשמל. הגז מהמאגרים "כריש", "תנין", "לווייתן" ושאר חיות הים יישאב מהמעמקים בזכות המתווה הרשום בטאבו על שם שטייניץ.

מלבד את ליל הסדר, שר האנרגיה יחגוג הערב עם משפחת אשתו, השופטת גילה כנפי, גם את המעבר מעבדות אנרגטית לשחרור. "הכי נכון מבחינתי זה שאמשיך גם בממשלה החדשה בתפקידי עם כל האנרגיות החיוביות במשרד האנרגיה. אנחנו בעיצומה של מהפכה שצריך להשלים, ואנחנו לפני הרבה תהליכים היסטוריים", אומר לי שטייניץ.


הגז מקידוח "לווייתן" יזרום בסוף השנה. מה זה אומר מבחינת האזרח?

"מדובר באירוע חסר תקדים, ואני לא מגזים. ברגע שהגז יתחיל לזרום, אנחנו יוצאים מעבדות לחירות אנרגטית. ישראל תספק לא רק את צורכי האנרגיה שלה, אלא גם את אלה של ירדן ושל מצרים. בהמשך נפחית את צריכת הנפט והדלק ואת זיהום האוויר. מקורות האנרגיה בתעשייה ובתחבורה יתבססו בעתיד על גז טבעי, וזה חלק מתוכנית האב לשנת 2030".


אבל מה ההשפעות הנוספות, ובראשן הכלכלה?

"למשק יזרמו הכנסות של מאות מיליארדי שקלים משלושה מקורות: התמלוגים, שיחצו השנה את המיליארד שקלים, מס החברות ומס ששינסקי שחוקקתי ב־2011. אלה יגיעו מקידוח הגז 'תמר', ובעוד חמש שנים מקידוח 'לווייתן'. תוקם קרן עושר שתהיה תעודת ביטוח למשק, אבל ההכנסות מריבית ישמשו להוצאה שוטפת. ב־2024 נעבור את ה־10 מיליארד שקל הכנסות, ולאחר מכן נגיע ל־20 מיליארד לשנה. בהמשך הן ימריאו לשמיים. מאגר 'לווייתן' יוסיף כ־1% לצמיחה, וקיימת השפעה חיובית על הבריאות כתוצאה מהקטנת זיהום האוויר. התמותה מזיהום אוויר מסתכמת ב־2,500 איש לשנה, יותר מכפול מהמוות מתאונות דרכים. בזכות הגז זיהום האוויר יירד, ותוך שבע עד עשר שנים נעבור למכוניות חשמליות ומשאיות הפועלות על גז טבעי".

הופעלו עליך לחצים עצומים, ובבחירות האחרונות קראו למתווה הגז "הדבר המושחת ביותר בתולדות המדינה".

"אני בעצמי לא יודע איך החזקתי מעמד. הטייקונים לחצו והפופוליסטים תקפו. הייתה היסטריה של מודעות, הפגנות, לחצים בממשלה, עתירות לבג"ץ ותלונות למבקר המדינה. הושמעו הסתה פרועה ופופוליזם זול מצד אבי גבאי ושלי יחימוביץ'. הם גרמו לנזקים נוראיים. לו היינו מפתחים את 'לווייתן' בזמן, יכולנו כבר להיות עם פחות זיהום אוויר ועוד מיליארדי שקלים. גבאי, שבעצמו שקל לעבוד אצל יצחק תשובה, האשים פקידים בשוחד והכתים שורה של עובדי ציבור מעולים. אבל למרות כל אלה דאגתי שהגז ייצא מהים".

האם הפופוליזם הכלכלי הוא אחד ההסברים להתרסקות העבודה בבחירות?

"אני חושב שכן. הם סיפרו לציבור ששודדים אותם, אבל רוב האנשים הבינו שביטול פרויקט 'לווייתן' ושינוי מיקום אסדת הגז הם מעשה של חוסר אחריות קיצוני. לו חלילה זה היה קורה, היינו ממשיכים לנשום אוויר מזוהם. לכישלון העבודה יש סיבות נוספות, אבל בכל מקרה הציבור לא קנה את הסיפורים על מתווה הגז".

האם במבט לאחור היית משנה משהו במתווה הגז?

"התשובה היא לא! המתווה מצוין והצליח מעבר לציפיות. הוא אפשר לא רק את פיתוח 'לווייתן' אלא גם את מאגרי 'כריש' ו'תנין', שהיו תקועים. התחרות עשתה את שלה, והמחירים בחוזים החדשים ירדו מ־5.5 דולר לכ־4 דולר. מאז המתווה השימוש בפחם ירד בחצי. המתווה תרם ליחסים הבינלאומיים. פעם ראשונה ששר אנרגיה ישראלי מוזמן לביקור בקהיר עם דגל ישראל מתנופף. לפני חודשיים הוקם פורום שיתוף פעולה אזורי, והאיחוד האירופי הפך לראשונה לשותף שלנו. ההסכם אושר במוסדות האיחוד, ובחודשים הקרובים נחתום עליו".


כמי שכיהן כשר אוצר, מהן תובנותיך לגבי הגירעון ומצב המשק?

"הדבר הכי חשוב הוא לחזור לצמיחה גבוהה. התמלוגים ומסי החברות יתרמו להפחתת הגירעון, אבל אסור לגעת בקרן ההון של הגז ולבזבז את הכסף, כדי למנוע את 'המחלה ההולנדית', כשתגליות גז הרסו בהולנד את שאר התעשייה. תחום האנרגיה הוא אחד ממנועי הצמיחה החשובים. יש להמשיך לפתח את השדות ולייצא גז. יש להעלות את גיל הפרישה לפנסיה לנשים מ־62 ל־64, ובטווח הארוך גם ל־65. בשלב זה אין צורך בהעלאת מסים. צריך לחשוב על ביטול מספר פטורים מיותרים אך לא לגעת באלה שמעודדים צמיחה".

מה תעשה בקדנציה נוספת כשר אנרגיה?

"אני מעוניין בתפקיד, אבל המשך כהונתי תלוי בראש הממשלה. בקדנציה האחרונה טיפלתי באנרגיות מתחדשות. בסוף 2020 נגיע ליעד שימוש של 10% מסך האנרגיה, ובעתיד ל־17% ואף יותר בכפוף לחידושים הטכנולוגיים. אנחנו בעיצומה של מהפכה במשק החשמל ובתחילת הדרך למהפכה בתחבורה, ואלה יחסכו למשק 60 מיליארד שקל. פיתוח מאגר 'לווייתן' יעודד קידוחים נוספים, ומה שהתגלה עד היום זה רק קצה הקרחון. נקטין רגולציה ונעודד חברות מכל העולם להגיע לישראל".


פורסמה באחרונה תוכנית לפינוי בתי הזיקוק ממפרץ חיפה בתוך חמש שנים. מהי עמדתך?

"אני לא בטוח שזאת תוכנית ריאלית, כי היא אינה מבוססת על עובדות. אני נגד פופוליזם, וכל תוכנית צריך לבדוק לעומק וברצינות ולא לזרוק סתם ססמאות באוויר. כשהחלטתי לבטל את תחנות הכוח בפחם, ישבתי עם מומחים במשק שנתיים ורק לאחר מכן החלטתי. לפינוי בתי הזיקוק אין שום היתכנות, בוודאי שלא עד 2024. יישומו עלול לגרום לחוסר ודאות אנרגטית. גם כשחושבים על דברים מהפכניים, צריך לבדוק לעומק מה נכון ומה לא".

בורסה או קזינו

בערב פסח לפני שנה נמכרה השליטה בבורסה לניירות ערך לגופים זרים בראשות קרן ההשקעות מאני קיי. השלב הבא בתוכנית ההפרטה הוא רישום המניות למסחר, וזה יקרה בסוף מאי הקרוב. הבורסה עברה מבעלות הבנקים לעצמאות אמיתית. הנהלתה תנתב בעתיד את פעילותה לתועלת הציבור תוך שמירה על אמות מידה עסקיות.

ערב חג פסח תשע"ט גם המנכ"ל איתי בן זאב ייהנה מחירות פיננסית. מוסדות הבורסה סידרו לו הסכם העסקה מפנק. תמורת התחייבותו לעבוד לפחות חמש שנים יזכה לתוספת של 30 אלף שקל לשכרו, בונוס של 3.5 מיליון שקל ואופציות הניתנות להמרה בבורסה. "הדירקטוריון אישר את ההסכם כדי להבטיח את המשך העסקתי כמנכ"ל בשנים הקרובות. אמשיך במלוא הכוח והמרץ כפי שעשיתי עד היום, וזה יקרה גם אחרי הנפקת המניות", אומר בן זאב.

איתי בן זאב. צילום: רועי אלימה, פלאש 90איתי בן זאב. צילום: רועי אלימה, פלאש 90

כלומר הבורסה לני"ע תנפיק בבורסה את המניות של עצמה? מה זה אומר?

"הבורסה תצטרף לכל הבורסות בעולם שרשמו את מניותיהן למסחר. כבר היום הבורסה מתנהלת באופן עצמאי. אנחנו לא חברה עסקית רגילה, בבורסה יש רוב לדירקטורים החיצוניים. ההנפקה תקרב אלינו את הציבור. כמו כל חברה פרטית, יש לשאוף להפוך את הציבור לשותף ובעל מניות, ולכן נמכור לציבור שליש מהמניות. בבורסה לניירות ערך כבר נסחרות 450 חברות, ואין סיבה שהבורסה עצמה לא תהיה אחת מהן".

האם הקמפיין לעידוד השקעות הציבור בבורסה, שהיה חלק מהמהלך, לא עלול לסכן את חירותו? יש כאלה שעדיין מתייחסים למסחר כאל קזינו.

"קמפיין ההשקעות היה מוצלח מאוד. הציבור הגיע עם שאלות לגבי החסכונות ולגבי אופן השקעת הכסף וגרם למחשבה מחודשת. עדי אשכנזי הצליחה כפרזנטורית לגרום לאנשים לעצור לרגע ולחשוב מה עושים עם הכסף. מי שטוען שהבורסה היא קזינו מדבר שטויות. זה אולי היה נכון לפני 40 שנה, אבל היום אין שום בסיס ושחר לטענה. הבורסה היא מקום מפוקח עם שקיפות חסרת תקדים. אנחנו חלק מפתרון של מחסור בהשקעות ולא חלק מהבעיה. המוטו בקמפיין היה שהפחד לא משתלם, כי ההשקעה בבורסה אינה הימור, אבל יש לעשות אותה בצורה מושכלת וחכמה. לאורך השנים התשואה על הבורסה הייתה חיובית. מי שרוצה להיחשף לחוסנו של המשק הישראלי - שישקיע בבורסה".


האם התפקיד של הבורסה הוא לחנך את הציבור?

"אנחנו בבורסה רוצים שהאזרחים יקבלו מידע דיגיטלי שוטף על הנכסים הפיננסיים וכמה שיותר כלים לקבל החלטות על התנהלותם הפיננסית. הייתי רוצה שיהיה חינוך פיננסי גם לתלמידי בתי הספר ושהאנשים לא ייבהלו כשהם שומעים מושג כמו 'ריבית היוון'. רק חינוך פיננסי יכול להבטיח את כלכלת המשפחה. ידע זה כוח. הבורסה הוכיחה שהיא מסוגלת לספוג סכומי כסף גדולים. הנפקת ישראכרט הושלמה השבוע בהצלחה שמבטאת את הצורך של הציבור להשתתף בחגיגת ההנפקה. אנחנו מעוניינים גם בחברות הייטק".


האם אתה ממליץ על הבורסה גם למי שנמצא באוברדרפט וזקוק לאשראי?

"בשום פנים ואופן לא. הבורסה מיועדת למשקיעים עם כסף פנוי. אני לא ממליץ לקחת הלוואה כדי להשקיע בבורסה, כי זה מסכן את העצמאות הפיננסית ועלול לסבך את המשקיע. הציבור מחזיק כיום בטריליון שקל בחשבונות עו"ש ובפיקדונות קצרים בבנקים. אפשר להשקיע לפחות את חלקו בבורסה. שוק ההון הוא תחליף להשקעות במיזמים לא מפוקחים או להשקעות מסוכנות בנדל"ן. גם למדינה יש אינטרס שאנשים ישקיעו את הכסף במקום מפוקח שבו נסחרות מאות חברות ציבוריות".

אבל רבים בטוחים שהשקעה בדירה היא הדרך הטובה ביותר לעצמאות כלכלית, וכל השאר - ספקולציות.

"נניח לרגע שאתה צודק. אבל מי שרוצה להשקיע בנדל"ן יכול לעשות את זה גם דרך מדדי הנדל"ן בבורסה, שהניבו בעשור האחרון תשואות פנטסטיות. דירה היא נכס לא נזיל וללא מחיר שוק בהשוואה למניות ואיגרות חוב, שהן מוצרים נזילים הניתנים למימוש מיידי. אני לא שולל השקעה בדירות, ועדיין אי אפשר להשוות להשקעה בני"ע, כי זה כמו להשוות תפוזים לתפוחים. נכון שבשוק ההון מוטל מס של 25% על הרווחים, ואני מקווה ששר האוצר הבא יוריד אותו. אבל גם כשאתה קונה דירה מוטלים סוגי מס שלא מביאים בחשבון".

עובדי הבורסה בגיבוי ההסתדרות הכריזו על סכסוך עבודה, שהביא לדחיית ההנפקה. מהי עמדתך בנושא זכות השביתה?

"לפני כניסתי לבורסה עבדתי בבנק לאומי, ושם למדתי על יתרונות העבודה המאורגנת והסכמים קיבוציים. העבודה המאורגנת מעניקה ביטחון ושקט נפשי לעובדים. יש לזה הרבה יתרונות, אבל עדיין אסור לנצל אותם לרעה. שביתה מתאימה רק למשברים קיצוניים. אבל יותר מדי פעמים היד קלה על ההדק ונוקטים עיצומי דה־לוקס, וראינו את זה השבוע ברכבת. עיצומי עובדי הבורסה מתבטאים בהנחיה שלא לעבוד שעות נוספות. זה פוגע בעובדים יותר מאשר בבורסה, ובכל מקרה זה לא ימנע את ההנפקה".

עם הבחירה והבחירות

יוחנן פלסנר מחובר להוויה הפוליטית המקומית מתוקף היותו ח"כ לשעבר. מאז שפרש הוא משמש בחמש השנים האחרונות כנשיא המכון לדמוקרטיה, הנחשב למוסד הגדול בישראל למחקרי מדיניות. המכון מסייע בגיבוש מדיניות וחקיקה בהתבסס על מחקרים מעשיים בתחומי כלכלה ורפורמות מבניות בממשל ובמערכת הפוליטית.

חיזוק הערכים הדמוקרטיים הוא מטרת־העל של המכון, והשאלה אם הבחירות האחרונות מעמידות בסכנה את הדמוקרטיה היא רלוונטית.

"התשובה היא לא. הבחירות הובילו לקיומן של שתי מפלגות גדולות עם מנהיגות של אישי ציבור מנוסים וממלכתיים. בליכוד יש הרבה כוחות ממלכתיים שתומכים בנושאים באיזון במערכות השלטון ובהפרדת הרשויות. אבל הכל תלוי בשאלה לאיזה כיוון יבחר נתניהו לקחת את הקואליציה בקדנציה הזאת. הקלפים בידיים שלו", עונה פלסנר.

יוחנן פלסנר. צילום: הדס פרוש, פלאש 90יוחנן פלסנר. צילום: הדס פרוש, פלאש 90


האם אתה רואה סכנה לקיומם של חוקי יסוד או למעמד בית המשפט העליון?

"כאמור, הקלפים בידיים של ראש הממשלה. מינוי שר המשפטים הבא יהווה סיגנל לאיזה כיוון הולכים מבחינת מערכת היחסים מול המערכות המשפטיות. חשוב מאוד מה ייכתב בהסכמים הקואליציוניים והאם יאושרו חוקים פרסונליים שמופעלים רטרואקטיבית. אם זה יקרה, מדובר בקו אדום שלא יעבור את המבחן המשפטי של בג"ץ. שמעתי מהרבה גורמים בליכוד קולות נגד חקיקה כזאת. אני מניח שבסוף זה לא יקרה. הציבור אמר את דבריו, ומפלגות שתמכו בהגבלת המערכת המשפטית כמו הימין החדש לא עברו את אחוז החסימה. הציבור לא מעוניין לקעקע את האמון במערכות אכיפת החוק. כ־60% נותנים אמון במערכות אלה, ובפער עצום לעומת המערכות השלטוניות האחרים".

מה יקרה אם נתניהו ימשיך כראש ממשלה גם כשיוגשו נגדו כתבי אישום אחרי שימוע?

"מבחינת נורמטיבית לא ראוי שאדם המנהל בבוקר משפט ינהל בצהריים מדינה מורכבת כזאת, ובערב יעסוק בעניינים כמו מינוי שר משפטים, יועץ משפטי לממשלה, פרקליט או מפכ"ל. זה לא ראוי משום בחינה. אני מאחל לנתניהו הצלחה בשימוע, אבל אם וכאשר יוגש כתב אישום, הוא לא יוכל לכהן בתפקיד. אם הוא ימשיך, מדובר בתופעה חסרת תקדים. גם אולמרט התחייב לפרוש במקרה של הגשת כתבי אישום, ואני מקווה שזה יקרה גם אצל נתניהו".

קיימת יוזמת שינוי חוק החסינות, שימנע את עצם האפשרות להעמדתו לדין.

"החסינות של חברי הכנסת לא נועדה להפוך את הפרלמנט לעיר מקלט לאנשים שמתחמקים מאימת הדין. חוק החסינות נועד לאפשר להם לבצע את תפקידם ולהתבטא בחופשיות ללא אימת הדין ורדיפה של המשטרה. הוא לא נועד לאפשר התחמקות מפשעים בעניינים שאינם קשורים לתפקיד בכנסת. אני לא רואה רוב שמתגבש לחסינות, ואם זה יקרה חלילה, הוא לא יעמוד במבחן בג"ץ. רק חבל ששופטי בג"ץ יידרשו לנושא שנוי במחלוקת כזה".


האם תוצאות הבחירות מעידות על עומק השסע? מצד אחד, החרדים נהרו בהמוניהם, ומצד שני, הערבים נשארו בבית ומפלגת הגנרלים נכשלה.

"השסע מביא לניכור בין הקבוצות השונות, וזה רע לדמוקרטיה. הוא משקף בעיה שעלולה להוביל את הביטוי הפוליטי למקומות לא רצויים. כחברה אנחנו חייבים לדאוג לכך ששיעורי ההצבעה אצל הערבים יעלו. זה חשוב לדמוקרטיה. הצבעת המיעוט הערבי הייתה הפעם נמוכה, במיוחד בהשוואה ל־2015, שם נרשמו באופן חד־פעמי שיעורי הצבעה גבוהים. זה נובע מאכזבת הציבור הערבי מהמנהיגות שלו ומפיצול הרשימה המשותפת. התופעה גם מוסברת בניכור לכללי המשחק בפוליטיקה. לו הערבים היו כמו החרדים מבחינת שיעור ההצבעה, הם היו מביאים לפחות 3 מנדטים נוספים. החרדים בניגוד לערבים הבינו מזמן את כללי המשחק הפוליטיים ומקבלים דיווידנד פוליטי הרבה מעבר לכוחם היחסי".

אז אולי באמת ממשלת אחדות היא המתכון לאיחוי הקרעים?

"זה לא עומד על הפרק גם מבחינת נתניהו וגם בהנהגת כחול לבן. אני חושב שאלמלא העניינים המשפטיים האישיים של נתניהו ניתן היה לחשוב על מהלך כזה, שמקדם הפסקת אש פנימית ודוחף רפורמות בתחומים שונים שאינם מקודמים".

מדוע האג'נדה הכלכלית כמעט לא עמדה על הפרק בבחירות?

"כי מה שעמד על הפרק היה קודם כל סוגיות של ביטחון ומדינאות בינלאומית. הציבור נתן ללא ספק אמון בהובלה ובניסיון של נתניהו. העובדה שגם הנשיא טראמפ, גם פוטין וגם נשיא ברזיל בולסונרו הגיעו ועשו מחוות לביבי, הועילה לו. המסר שלפיו הניסיון של נתניהו בזירה הבינלאומית הוא נכס, עבר ללא ספק. גם בנושאי הכלכלה הייתה הצבעת אמון במנהיגות. ברמת המקרו מצב הכלכלה יציב, האבטלה אפסית, שיעורי החוב נמוכים. אז נכון שיש בעיות ואתגרים, ואני מקווה שהם יטופלו".

חג החירות הנשית

אוה מדז'יבוז', מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, מכהנת בתפקיד שנה וחצי בלבד, אבל היא כבר רואה באופק הישגים. לדבריה, מעמד האישה בבחירות לרשויות המקומיות השתפר, אבל בעקבות הבחירות לכנסת יש מקום לשיפור.

"מעמד האישה וחירותה מורכבים מהרבה רבדים. בבחירות הארציות נבחרו 29 נשים לכנסת לעומת 35 בקדנציה הקודמת, וזאת אכזבה. אני מאמינה שיהיו תזוזות ברשימות, וכשהחוק הנורווגי ייושם נגיע ל־31 נשים. עדיין, זאת לא התקדמות ואולי מסתמנת מגמה של הליכה לאחור", אומרת לי מדז'יבוז'.

מה ישביע את רצונך מבחינת מעמד האישה בפוליטיקה?

"כשהייצוג הנשי בכנסת יגיע ל־50%, כחלקנו באוכלוסייה. אני אופטימית ורוצה להאמין שבכנסת הבאה המצב ישתפר. הנשים לא קיבלו את הכוח האלקטורלי הראוי גם במפלגות שלא נערכים בהן פריימריז. התאכזבתי שמפלגות כמו גשר או הימין החדש, שהורכבו מנשים, לא עברו את אחוז החסימה. הממשלה החדשה צריכה לעשות תיקון חיובי כמו בבחירות המוניציפליות. רשימה שבה שליש מהנבחרים יהיו נשים תקבל 115% מתקצוב הרגיל".


בתחום הכלכלי מורגש צמצום בפערי השכר.

"עדיין לא מספיק. לפי נתוני ארגון OECD, פערי השכר עומדים על 30%־46%, תלוי במגזר. אף שהשכר הבסיסי במגזר הציבורי שווה, פערי השכר מוסברים בכך שנשים לא מקבלות תוספת כוננות או חופשת לידה. אבל אני מודה שמנסים לסגור את הפערים. במגזר הציבורי יש אפליה מתקנת, ועסקים בבעלות נשים מקבלים העדפה. מדובר בכך שגברים ייקחו חופשת לידה או שנשים העובדות מהבית יקבלו שעות נוספות. ערב פסח אני שמחה לבשר שכל הנושאים הללו נמצאים על סדר היום".


באילו תחומים הצלחת לקדם את ההעצמה הנשית?

"כגוף ממשלתי אסור לי להתעסק בעניינים פוליטיים, אבל קיימים תחומים שבהם אנחנו מקדמים בדרך חוקית העדפה נשית. הזכרתי שיש שיתוף פעולה עם משרד ראש הממשלה למתן חופשת לידה לאבות. פיתחתי מודל לקידום סביבת עבודה שוויונית. נפעיל מאגרי מידע ונמליץ על נשים לתפקידים בכירים כדי לפרוץ את תקרת הזכוכית. בשנה שעברה, כששר החינוך בחר לפרס ישראל שתי נשים בלבד, פניתי אליו יחד עם השרה גילה גמליאל. בעקבות כך הוא הוסיף את מרים פרץ. השנה ביקש מיוזמתו שנמליץ על שמות, והוחלט להמליץ על רונה רמון (עוד כשהייתה בחיים) ונעמי פולני".

 אוה מדז'יבוז'. צילום: יח"צ אוה מדז'יבוז'. צילום: יח"צ

עוד אמרה מדז'יבוז', כי "המגמה חייבת לחלחל לא רק לפוליטיקה ולכלכלה, אלא לכל המקומות בחיים שלנו. אנחנו לא מיעוט, וחייבות לקבל ביטוי בכל התחומים, כפי שקרה בנבחרת הדירקטורים. הנושא מטופל ברשות החברות הממשלתיות, ויש שם שיפור עצום. לנשים ניתנה עדיפות אמיתית ו־43% מהדירקטורים הן נשים. אבל לצערי, עדיין אף אחת, למעט אורנה בכור בנמל אשדוד, אינה יו"ר דירקטוריון. מבין מנהלי החברות הממשלתיות יש רק מנכ"לית אחת".

את חשה שהקריירה שלך הוגבלה רק בגלל היותך אישה, או שהיחס אלייך ענייני?

"בדרך כלל לא הרגשתי מקופחת. אני מרגישה משוחררת למרות שפעם סיפרתי לך שבראיונות עבודה בעבר נשאלתי שאלות שגברים לא היו נשאלים. הפערים בין נשים לגברים קיימים בגלל שנים של אפליה או מוסכמות חברתיות. כשמוניתי למנכ"לית הרשות, הפכתי גם לאמא יחידנית המטופלת בילד. רק אז הבנתי שנשים לא יכולות לעשות הכל וגם לגדל ילדים בלי לשלם מחיר אישי. כל הטענות בנושא הן בולשיט. אנחנו משלמות מחיר אישי ביג טיים, והמשימה היא להצליח למרות הכל".


האם קמפיין MeToo לא הלך רחוק מדי והוביל לריאקציה הפוכה?

"כשרוצים להבעיר מהשורש תופעה רעה, תמיד יהיו עשבים שוטים, אבל זו עדיין לא סיבה להוריד אותו מסדר היום. יש נשים שנפגעו ויש שהתעללו והתעמרו בהן. הקמפיין הציף את הנושא על סדר היום לאחר שבמשך שנים נשים לא העזו להוציא דברים החוצה. היום כשזה יוצא לאור, האחריות אינה של הקורבן, ועל רקע זה נולד הקמפיין 'למה לא התלוננתי'. בנוגע לשאלה שלך, אני מסכימה שיש נשים שמנצלות את המצב לרעה עם תלונות שווא, והן חייבות לשלם על כך את המחיר. ואני לא רוצה לתת דוגמאות ספציפיות".


איך את מסכמת את מעמד הנשים ערב פסח תשע"ט?

"בסך הכל אני שנה וחצי בתפקיד מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, והקדנציה היא לארבע שנים. יש הרבה מה לעשות ומה שלא אספיק עכשיו, יש לי אופציה לקדנציה נוספת. מעמד האישה נמצא במגמת שיפור מתמיד. יש מודעות עצומה, ויש גם תוצאות מעשיות. אבל עדיין המלאכה רבה. כמו שאתה מכיר אותי, אני אופטימית".

yehudasharoni10@gmail.com