יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיבדוק חשדות לזיופים בבחירות. בערב החג התפרסם בעיתון זה תחקיר של קלמן ליבסקינד, שהביא עדויות רבות של משקיפים בוועדות קלפי מיישובים ערביים, המעידות לכאורה על זיופים בקנה מידה גדול. ביום ראשון הובאו בחברת החדשות גם התמלילים. אינני יודע אם השופט מלצר פנה בבקשה לפתיחת חקירה בעקבות הכתבות, או שהגיעו אליו ישירות תלונות אחרות. על כל פנים, נדרשת חקירה. ייתכן שהיא תשפיע גם על תוצאות הבחירות. איך תנהג ועדת הבחירות המרכזית במקרה כזה, אחרי שכבר קבעה “תוצאות סופיות"? לשופט מלצר פתרונים.
 

הידיעה הופיעה בעמודי החדשות, אף על פי שאין כאן שום חדש. ידיעות על זיופים סיטונאיים בבחירות במגזר הערבי וגם החרדי מתפרסמות כבר עשרות שנים. ולא רק אצלם, כמובן. בשנות המדינה הראשונות נמסרה הובלת הקלפיות לידי חברת הובלה של מרדכי “מנטש" צרפתי, מי שנחשד כאחד מראשי הפשע המאורגן בארץ והיה מקורב לראשי מפא"י. הטנדרים שלו אספו את הקלפיות מכל רחבי הארץ. בדרך לוועדת הבחירות המרכזית, עצרו לארוחת לילה בנמל תל אביב ואחרי שעתיים המשיכו בדרכם. מספרים שהיה מי שפרק את הקלפיות, טיפל בתכולתן והחזיר אותן לכלי הרכב. זו הייתה תקופה מסודרת, ומפא"י שלטה במדינה בלא מצרים. 
 

המדינה יודעת ואדישה. לפני כשנתיים הוגשו כמה כתבי אישום על זיופים בבחירות המקומיות בבית שמש, אבל לא שמעתי על מישהו שישב בכלא שנים ארוכות על הטיית הבחירות הכלליות בישראל.

הורה לסלק את המצלמות. השופט חנן מלצר. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

באחת ממערכות הבחירות נקבע לי חוג בית בכפר ערבי. הגעתי ולא מצאתי נפש חיה. כשהתקשרתי למארגן הוא לא הבין למה אני מתקשר. “עוד לא קבענו מחיר לראש", אמר לי, “למה באת?". ואני חשבתי שבאתי לשכנע. 
 

ביום הבחירות, יצאתי כמשקיף לאחת הקלפיות באום אל־פחם. ישבתי שם חצי שעה ושלחתי הביתה שלושה אנשים שהגיעו עם תעודות זהות שלא היו שייכות להם. הם הביטו בי כמי שמתבונן בחייזר. מה יום מיומיים? תמיד הגיעו עם המון תעודות והצביעו הרבה פעמים. מה קרה היום? נדרשו פחות מפלוגה של מג"ב ורק שתי שריוניות כדי להוציא אותי בשלום מאום אל־פחם באותו יום. 
 

השנה התחוללה שערורייה זוטא כאשר התברר כי קבוצת פעילי ליכוד שלחה משקיפים למאות קלפיות ביישובים ערביים וציידה אותם במצלמות נסתרות. הם לא צילמו, כמובן, מאחורי הפרגוד, רק את הניסיונות לזיופים בוטים בוועדות הקלפי. השופט מלצר הורה לסלק את המצלמות הללו. 
 

הערבים מאשימים בגזענות ותולים במצלמות הללו את שיעורי ההצבעה הנמוכים במגזר (שהיו כמובן צפויים מראש). המשקיפים סיפרו כי הציעו להם להעלים עין מזיופים שתבצע הוועדה עצמה כשתצביע במקום אלה שלא הגיעו, וגם על הצעות “להתחלק חצי-חצי" בקולות הללו. לכאורה, בדיוק בשביל זה יש משקיפים. אבל חלקם סולקו בכוח מחדר הקלפי וכלפי אחרים הושמעו איומים. 
 

ואני אינני מבין מדוע זו צריכה להיות יוזמה פרטית, בעייתית משהו, של פעילי הליכוד. מדוע מדינת ישראל אינה נלחמת בתופעה. יש כ־300 אלף תעודות זהות מזויפות המסתובבות בארץ ומשמשות בעיקר להצבעה בבחירות או לגניבה מביטוח לאומי. איננו יודעים כמה רבבות פתקים שולשלו לקלפיות בדרך פלא, בלי שהבוחרים עצמם התייצבו בקלפי.
 

הצלבת רשימות המצביעים עם רישומי משרד הפנים על נוכחות בארץ ביום ההצבעה יכולה להעיד על היקף התופעה. מחשוב ההצבעה יכול להקשות על זיופים כאלה, אבל יש החוששים מפיגועי סייבר היכולים לשבש מערכת בחירות שלמה. 
 

אבל אם בכל הקלפיות במדינה יוצבו מצלמות, אפשר יהיה לצמצם במידה דרמטית את הזיופים הנעשים היום בריש גלי. אין כוונה, כמובן, לצלם מאחורי הפרגוד; ההצבעה חייבת להיות חשאית. אבל ניתן בקלות לוודא שהוועדה מזהה כהלכה את המצביע, מוסרת לו מעטפה אחת בלבד ומוחקת את שמו מהרשימה, שלא מכניסים מאות מעטפות במקום אלו שלא באו להצביע ושלא מחליפים פתקים בספירה. פשוט, לא? 
 

ברור שעדיין אפשר לרמות: לחבל במצלמות ולגרום לתקלות חשמל, אבל גם ברור שעצם הצבת מצלמות ואכיפת חוק נחושה במקרה של זיופים - פסילת קלפיות שלמות, כתבי אישום ומאסר ממושך - יצליחו להרתיע ולצמצם מאוד את הפשע הזה.