לפני שאאבד את קו המחשבה בין ים של מלל מלא פאתוס, אציין שהנמשל הוא שהחופש נקנה בייסורים, בכוח הזרוע ובעקשנות ואיננו ניתן ללא מאמץ. אחרי סבל ותסכול רב למדתי לא לפחד, לא להתכווץ ולהעז. "המעז מנצח", טוענים בסיירת מטכ"ל. וזו מעל הכל החירות האמיתית. היכולת לנסות את מה שהלב מבקש לממש. גם אם היעד הסופי לא נכבש ולא ייכבש. חיי שעבוד הם לא רק שלשלאות כבדות משקל, הם גם הוויתור התבוסתני על הניסיון והשאיפות הכמוסות שלנו. ויתור שמקורו בפחד שהוטבע בנו. בקיצור, בתום החג, הקניות והארוחות למיניהן הסתערו על הפסגה שתמיד חלמתם לכבוש. במקרה הכי גרוע תיכשלו.
נוסיף לכך את בדיקות החמץ ברמת ה־CIA שעושים בכניסה לחלק מבתי החולים בישראל, ונגיע למסקנה: יהודים, היזהרו במה שתאכלו בימים הקרובים, כי במדרג העבירות עדיף שתכניסו לקיבתכם שרימפס בחמאה ובשר פיגולים עם גבינה, על פני פיסת בגט תמימה אחת בחול המועד.