דאע"ש הוכיח השבוע שהוא לא רק ארגון חי, הוא גם בועט ובעוצמה. במקביל למגה־פיגוע בסרי לנקה, החלו להופיע דיווחים שדאע"ש חוזר לחיים גם בסוריה ובעיראק. נראה כי הכרזות הניצחון של האמריקאים וההספדים שכבר נישאו עליו היו מוקדמים. עבור ישראל - אלה לא בהכרח חדשות רעות.

דאע"ש הוא לא רק ארגון, הוא גם רעיון ואידיאולוגיה אטרקטיביים לרבים, ובשלב מסוים הוא גם הפך למדינה. כשיצאו אומות העולם להילחם במדינה האסלאמית שהקים בסוריה ובעיראק, בקואליציה גדולה יותר מזו שלחמה נגד היטלר, היה ברור שהן יצליחו להכחיד את התשתית הפיזית שלה. היה גם ברור שאת הרעיון של דאע"ש לא ניתן יהיה לחסל בהפצצות, ושהוא ימשיך להוות השראה לטרור ברחבי העולם. אלא שהפיגועים השבוע הוכיחו שלא רק הרעיון עדיין חי, גם הארגון.

אלה לא היו פיגועי השראה שביצע ארגון מקומי. ניכר שמאחורי ההתקפות בסרי לנקה עומד ארגון בינלאומי גדול הרבה יותר מהג'יהאדיסטים המקומיים. התכנון (שהחל הרבה לפני הפיגוע במסגד בניו זילנד, ולכן לא בא בתגובה אליו), איסוף המודיעין ובחירת היעדים, הכנת האמל"ח והביצוע המתוזמן היטב - כל אלה גדולים למידותיו של הארגון המקומי ג'מעת אל־תווחיד אל־ווטנייה. אם אכן פיקד דאע"ש על הפיגועים, הרי שזו ההפקה הגדולה ביותר של המדינה האסלאמית מחוץ לאזורי ההשפעה שלה, גדולה וקטלנית יותר גם משרשרת פיגועי פריז ב־2015. 
 

עד היום, מי שידע להפיק מגה־פיגועים כאלה היה אל־קאעידה. יש גם לא מעט דמיון בין פיגועי סרי לנקה לפיגועים של אל־קאעידה במומבאי ב־2008, הן בהיקף היעדים ובדפוס הפעולה והן בירידה לפרטים, כמו ההקפדה על כך שהמחבלים יסירו את הזקן לפני היציאה לפיגוע. אז, בהודו, היו אלה אנשי לשקאר א־טייבה, סניף אל־קאעידה בפקיסטן, שתזמרו את ההתקפות. לא אהיה מופתע אם גם הפעם יימצא קשר לארגון הפקיסטני. 
 

אל־קאעידה הוא עוד ארגון שכבר הוספד אבל מסרב לגווע. לפני כמה שבועות הכריזה ארה"ב על פרס של מיליון דולר למי שיביא מידע על מקום הימצאו של חמזה בן־לאדן, בנו של אוסמה, ומי שכנראה נטל על עצמו את עמדת ההובלה על הארגון. בין פקיסטן לאפגניסטן יש עדיין מרחבים עצומים שבהם שולטים אנשי הטליבאן, ותחת חסותם פועלים אנשי אל־קאעידה. חמזה בן־לאדן עצמו ממשיך להוציא מדי כמה חודשים קלטות עם קריאות לפיגועים, ומאותת שהארגון עדיין לא אמר את מילתו האחרונה. 
 

לא הייתי ממהר להוציא את אל־קאעידה מרשימת החשודים גם במקרה של סרי לנקה.
 

***

לוחמי דאעש שנפלו בשבי בסוריה. שוב מרימים את הראש. צילום: רויטרס

 

גם בסוריה ועיראק, חודש אחרי שארה"ב הכריזה על חיסולה הסופי של המדינה האסלאמית, מצליח דאע"ש המובס לכאורה שוב להרים ראש. החודש ביצע הארגון מספר התקפות נגד הכוחות הכורדיים במזרח סוריה ובצפון עיראק. מסוריה מגיעים דיווחים על כך שאנשי צבא אסד נלחמים שוב בדאע"ש מצפון לתדמור, ומכון מחקר אמריקאי (ISW) טוען שדאע"ש מייסד מחדש "אזורי תמיכה" בסוריה ובעיראק. בנוסף, אלפי נשות דאע"ש, שפונו עם ילדיהן מהאזורים שנכבשו, מארגנות תסיסה במחנות הפליטים שאליהם פונו ויוזמות התקפות על פליטים אחרים. 
 

סיכוי קלוש שדאע"ש יוכל לייסד מחדש ישות מדינית באזורים האלה. מנהיגו, אבו־בכר אל־בגדדי, לא נראה כבר שנים, ורבים מאמינים שנהרג באחת ההפצצות האמריקאיות. אבל דאע"ש לא מרים ידיים ומתכוון להמשיך ולהטריד את אסד ואת שותפיו לציר השיעי. 
 

ישראל נחפזה קצת כשעודדה את האמריקאים לצאת כנגד דאע"ש. ברור שאין לנו עניין שדאע"ש ישכון מעבר לגבולותינו. על פי פרסומים זרים, ישראל משתתפת עד היום באופן פעיל במאבק המצרי נגד מחוז סיני של דאע"ש וגם פגעה תכופות בסניף דאע"ש שהיה בדרום רמת הגולן. אבל הנוכחות של המדינה האסלאמית בין סוריה לעיראק הייתה יותר ממטרד עבור הציר השיעי בהובלת איראן. כל עוד הייתה קיימת, היא מנעה מאיראן לממש את רצף הסהר השיעי, שעכשיו משתרע מהמפרץ הפרסי ועד לים התיכון. 
 

הטירוף של דאע"ש גם גרם לרבים בעולם לראות את הציר השיעי כגורם השפוי והאחראי יותר באזור. תופעת דאע"ש וחוסר רצונו להתמודד איתה היו אחד הגורמים שדחפו את אובמה להתפשר מול איראן. גם טראמפ לא נלהב להשאיר את חייליו בסוריה. גם הוא וגם ישראל ישמחו לראות את האיראנים מקיזים שוב דם מול דאע"ש, ובמקרה של טראמפ, אין חשש שהוא יתפתה לראות באיראן שותפה אחראית.
 

***

כוח חיזבאללה בסוריה. נמנע מפעולות טרור מחשש שיתויג כדאעש. צילום: רויטרס
 

הרתיעה הטבעית של ישראל למראה האלימות הברברית של דאע"ש מובנת ומשותפת לכל בן תרבות, אבל אם ננטרל לרגע את העובדה שדאע"ש ידעו לצלם בצורה מסוגננת את הברוטליות שלהם, הם לא באמת היו תופעה חדשה עבורנו. אנשי פת"ח שטבחו בתינוקות במשגב עם, או אנשי חמאס שפוצצו משפחות במסעדות ובאוטובוסים, לא היו פחות ברבריים, הם רק היו פחות מוצלחים בתיעוד ובשיווק מאנשי המדינה האסלאמית. 
 

מעבר לתרומתם בבלימת הציר השיעי, הם עשו עבור ישראל שירות חשוב אחר - הם הוציאו שם רע לטרור. תופעת דאע"ש הוציאה את הטרור הבינלאומי מהאופנה ומהתחום הלגיטימי, והפכה את הטרור באשר הוא לנרדף. ארגונים כמו חיזבאללה, שעד לפני עשור לא חששו ליזום פיגועים בבולגריה, הודו או תאילנד, נמנעים היום מפעולות כאלה מחשש שיתויגו כדאע"ש. 
 

דאע"ש ואל־קאעידה ימשיכו לחפש נקודות תורפה בעולם כדי להכות בהן. באירופה, שהתעוררה אחרי עשור של פיגועים ומנהלת עכשיו מעקב הדוק אחר בוגרי המוג'הידין של סוריה, זה נהיה קשה יותר, אבל עדיין אפשרי. שם יהיו בעיקר פיגועי בודדים. במדינות חסרות שליטה מרכזית ומודיעין יעיל כמו סרי לנקה - דאע"ש יוכל להמשיך להכות בהפקות ענק של טרור. עבורנו, דאע"ש מאחד את העולם המערבי והערבי נגד תופעת הטרור ומקל עלינו להסביר מול מה אנחנו מתמודדים כבר עשרות שנים.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13

tguvot@maariv.co.il