1. איפה הבושה: את שני האירועים הכלכליים שהתרחשו במקביל בשבוע האחרון ניתן להגדיר כרעש אדמה מקומי. הראשון הוא כניסתה לישראל של ענקית הקמעונאות המקוונת אמזון, והשני הוא סגירת מפעל חרסה בדרום והאפשרות לסגירת פניציה ירוחם.
 

חרסה נסגר במצוות הבעלים יואב גולן, שהעדיף משיקולים מסחריים מפעל זול ומודרני יותר בטורקיה. חרסה מתמודדת עם יבוא אסלות ומוצרי אינסטלציה מסין ומטורקיה, והקבלנים בתוכנית הנדל"ן מחיר למשתכן קונים את המוצרים משם ללא שום העדפה לכחול לבן. השבוע סיפרו לי שבמסגרת השיפוץ בבניין כנסת ישראל השתמשו באינסטלציה גרמנית, וכך גם היה במוסד "יד ושם". 
 

הסיפור בפניציה שונה. היא נקלעה לקשיים בשל חרם חסר חמלה של חסידות גור, רק משום שהעזה להפעיל את תנורי השריפה 24/7 כולל ימי שבת. החרדים דורשים שהתנורים יושבתו בשישי ובשבת, מה שיעמיד את החברה בעמדת נחיתות לעומת כל מתחרה נורמלי. ראשי התעשייה עלו לרגל לחצרות הרבנים, אך ללא הועיל. התיאבון בא עם האוכל, ומפעלים נוספים עלולים לסבול מהסחטנות. והיכן הפוליטיקאים? שותקים!

מחאת עובדי פניציה, צילום: נועם מוסקוביץ', פלאש 90 (ארכיון).מחאת עובדי פניציה, צילום: נועם מוסקוביץ', פלאש 90 (ארכיון).

 

בשבוע יום העצמאות הקרוב יתחולל מגה־אירוע נוסף. ועדת המכרזים הממשלתית תחליט מי תזכה במכרז לאספקת מאות אוטובוסים חדשים. במכרז משום מה לא ניתנה העדפת תוצרת כחול־לבן (15% עדיפות במחיר העסקה) או חיוב ברכש גומלין. זה הופך את סיכוי הזכייה של מפעלי ההרכבה המקומיים לאפסי. שני מפעלים מרכיבים בישראל אוטובוסים: מרכבים מאזור התעשייה קיסריה, הקרובה לאור עקיבא וללבו של משה כחלון, ומפעל הארגז בקריית מלאכי. מאות עובדים המועסקים במפעלים בסכנת פיטורים. בהתאחדות התעשיינים לא יושבים בחיבוק ידיים ומתכננים עתירה לבג"ץ נגד המכרז הבעייתי.
 

כניסת אמזון לישראל היא דוגמה אחת מני רבות למהפך שהתחולל כאן מאז המחאה החברתית. המחיר הוא המלך וכל היתר, כמו רמת השירות, שיקולי תעסוקה, פריפריה וציונות (ותסלחו לי על המילה הגסה) אינם רלוונטיים. המלחמה להורדת יוקר המחיה פושטת ולובשת צורות. פעם זה מתן הפטור ממע"מ של 75 דולר על יבוא אישי מחו"ל. הפטור מעניק עדיפות לא מוצדקת ליצרנים מחו"ל ומפלה לרעה את הקמעונאות המקומית, ושר האוצר סירב עד כה לבטלו או להפחית את הפטור.
 

במקרים אחרים מדובר בהורדות מכסים ואפשרות ליבוא מכסות מזון מחו"ל בפטור ממכס. ישנם מקרים שבהם מפעילים לחצים על היצרנים ומאלצים אותם להקפיא מחירים. לכל אלה יש להוסיף עלויות בלתי פוסקות שסופגים היצרנים כמו עליית שכר המינימום, מסים מסוגים שונים ורגולציה בלתי פוסקת, הכל בשם ההגנה על הצרכן.
 

מי שנפגעים בסוף הדרך ממהלכים אלה הם העובדים עצמם. חלקם כבר פוטרו בשנות ההתייעלות (חברות הסלולר או עובדי הבנקים) ואחרים בסכנת פיטורים. מי שאיבד את מקור פרנסתו לא יהיה מסוגל להחזיר את המשכנתה גם אם שכר המינימום שלו יעמוד על 6,000 שקל.

הממשלה החדשה שעדיין לא הוקמה חייבת להחליף דיסק. המאבק להורדת יוקר המחיה טוב בטווח הקצר אבל לאורך זמן גובה מחיר. היצרנים מתקפלים מהארץ, וכמו הבעלים של חרסה יעדיפו לסגור, להתקפל לחו"ל או להתחיל בייבוא כמו נגב קרמיקה. הערבות ההדדית שנחשבה פעם לערך עליון נעלמה בדרך למאבק על כיסו של הצרכן.

2. מדריך לח"כ המתחיל
 

באירוע שנראה כמו אסיפת הורים משודרגת, יצאה השבוע לדרך הכנסת ה־21 על 49 חבריה החדשים. מספר הח"כים החדשים יזנק ל־70, אם ייעשה שימוש בחוק הנורווגי (המאפשר את התפטרות השרים מהכנסת).
 

מרבית החברים החדשים הם ממפלגת כחול לבן. ביום שני השבוע זומנו ליום עיון מרוכז שבמהלכו עברו "הכשרה פרלמנטרית מזורזת". נעדרו ממנו יו"ר העבודה אבי גבאי, לא חדש כמובן, גבי אשכנזי והיו"ר בני גנץ, שלדעתם מדובר כנראה בטירונות מיותרת. 
 

עבור כל חבר כנסת שהגיע לראשונה למשכן הכנסת מדובר באירוע מאתגר. אין לו ימי חסד, ותוך זמן קצר יהיה חייב ללמוד את סדרי העדיפויות, מה מטריד את הציבור וכיצד כפרלמנטר יכול להטביע את חותמו. לוח הזמנים ללימוד הלכות הפרלמנט צפוף, מה גם שלנוכח חקירות נתניהו לא ברור כמה זמן תשרוד הכנסת. כדי להיות רלוונטי ומקורי, מומלץ לחברי הכנסת לקבוע מראש את סדר היום ואת היתרונות היחסיים.
 

מי שעדיין לא הספיק, חייב לשכוח מכל החלטורות והעיסוקים הצדדים ובהם מקורות פרנסה כמו חברות בדירקטוריונים של חברות בורסאית. הח"כ הטרי צבי האוזר הקדים והתפטר השבוע מדירקטוריון חברת הנדל"ן סלע קפיטל. 
 

אלא שלח"כים יש יכולת השפעה מוגבלת, וזה עלול לתסכל. הפעילות האפקטיבית מתרחשת בוועדות הכנסת והיא מתגמלת הרבה יותר מבחינה פוליטית. נושאי צרכנות, הגנה על המוחלשים וקידום האינטרסים של קבוצות אוכלוסייה חלשות עבדו עד היום לא רע. ח"כ איציק שמולי עשה מכך קריירה פוליטית מפוארת. כל ח"כ שתקף טייקונים, בנקאים, חברות ביטוח או תאגידי ענק קיבל כותרות, שנעלמו אחרי יום. כדי להיות מקוריים ונאמנים לצו המצפון מומלץ להצביע לגופו של נושא, גם אם זה לא תמיד פופוליסטי.
 

הפופוליזם אינו משתלם פוליטית וגם מזיק לטווח הארוך. 49 חברי הכנסת הטריים ייחשפו בימים הקרובים לפניות ולמסע לחצים מגופים עסקיים שונים. התאחדות המלונות הזמינה את חברי הכנסת הטריים למפגש היכרות עם ארוחת בוקר מפנקת ביום ראשון הקרוב. במפגש יקדמו המלונאים את האג'נדה שלהם, הכוללת את עמדתם לסגירת שדה דב, התחרות הלא שוויונית מול Airbnb, המחסור בכוח האדם במלונות ועוד. 
 

שבוע מאוחר יותר הם ייפגשו עם הנהלת התאחדות התעשיינים. את חבר הכנסת הטרי יוראי להב (תתרגלו לשם), הסוגר את רשימת כחול לבן (מקום 35), פגשתי לפני שבוע באירוע מימונה שנערך ברחובות. הוא סיפר לי על המפגש ואמר שהוא פתוח לשמוע את מגוון הדעות, אם כי בעניין ה־Airbnb הוא אינו מקבל את עמדת המלונאים. להב, שעד הגעתו לכנסת תפקד כראש מטה הצעירים ביש עתיד, גילה לי שבחמש השנים האחרונות הוא מתגורר בשכירות ב־Airbnb ואין בכוונתו להיענות למלונאים ולפגוע במיזם. נחיה ונראה.
 

נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין לא בזבז זמן וכבר נפגש בשבוע שעבר עם פרחי הליכוד הטריים ח"כ מיכל שיר, איתי עטיה ושלמה קרעי. בנוסף הוא נפגש בנפרד עם קרן ברק. לין, איש ליכוד לשעבר, אמר לי שמדובר במהלך לגיטימי לקידום מטרות הלשכה. נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש הבהיר שעוד לפני שחברי הכנסת הטריים משובצים בוועדות, ראוי שייחשפו לסוגיות הכלכליות הרלוונטיות.
 

הגורמים העסקיים יצאו מגדרם כדי להרשים את חברי הכנסת, שכן אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני. אבל הם אינם היחידים שמולם יתמודדו. חברי הכנסת יתראו גם עם צבא לוביסטים שמעוניינים לקדם את מטרותיהם, חלקם אגב סייעו להם במהלך הבחירות.
 

ח"כ קרן ברק מהליכוד לא תופתע. עד הגעתה לפרלמנט ניהלה משרד ייעוץ תקשורתי, והיא יודעת היטב איך השיטה עובדת. לחצים ובקשות שונות ומשונות יגיעו גם מארגונים, החל מלשכת סוכני הביטוח ולשכת רואי החשבון ועד ארגון להב (לשכת העצמאים) ולשכת עורכי הדין.
 

כדי להתמודד עם החומר העצום בלוח הזמנים הצפוף, מומלץ להסתייע במרכז המידע של הכנסת. זה מקור מידע אפקטיבי ואובייקטיבי, שיכול לסייע בקידום אג'נדה מסוימת שחבר הכנסת בחר להתקדם איתה. אבל תמיד מומלץ לזכור שקיים קשר עמוק בין מידת העצמאות של הח"כ לסיעה שממנה הגיע. בכחול לבן, ישראל ביתנו או כולנו העצמאות היא בעירבון מוגבל. הח"כ המתחיל כבול לסידור העבודה או לאג'נדה של הבוס. אם הוא יגלה יותר מדי עצמאות, הוא ימצא את עצמו מחוץ לכנסת, כמו שיאיר לפיד הראה את הדרך החוצה לעדי קול, שטענה שהפוליטיקה לא מתאימה לה. ח"כ רחל עזריה נפרדה מכולנו לאחר שהעזה להתמודד על ראשות עיריית ירושלים. בסיעות כאלה אפילו יכולת המינוי של עוזרים פרלמנטריים מוגבלת. סביר שהעוזר יגיע באמצעות מאגר המנגנון המפלגתי.

3. לא רובין הוד
 

ב־15 בפברואר 2019 גויס עו"ד פיני רובין, שזכה לכינוי "פרקליט הטייקונים", לצוות ההגנה של ראש הממשלה נתניהו בתיקי החקירות 1000 2000 ו־4000. רובין, המכיר היטב את המערכת המשפטית, בדרך כלל בורר את מילותיו בזהירות של קיפוד שעושה אהבה. זה לא קרה בראיון לערוץ 12 שבו גילה, בחוסר חשק מסוים, שבגלל בעיית אי־תשלום שכר טרחה עלולה להיות לו בעיה בהמשך הייצוג ראש הממשלה. דבריו נועדו להסביר את סירובו לקבל את חומרי החקירה מהפרקליטות כדי לצלול לחומר ולהתכונן למשפט כל עוד הכסף לא יגיע.
 

עם כל ההבנה לדרישתו של פרקליט הצמרת להיפגש עם שכר הטרחה וההבנה שאסור לו לעבוד חינם, "פרו בונו", אסור היה לו לחשוף את מצבו הפיננסי "העגום" של האזרח נתניהו. זה נראה לא טוב, מה גם שעל פי פרסומים בתקשורת הלקוח אינו סובל מחסרון כיס. לפני כמה שנים השלים אקזיט ברווח של 14 מיליון שקל, וזו רק דוגמה. העובדה שנתניהו אינו מסוגל לשלם כל עוד ועדת ההיתרים לא תאשר לקבל תרומות מקרוב משפחתו, אינה חדשה. שלל פרקליטיו עתרו בנושא לבג"ץ (אגב, רובין לא מופיע בעתירה). הם גם פנו לפרקליטות והסבירו שללא תשלום חומרי החקירה יישארו בפרקליטות.

זה לא שעד היום מצבו הפיננסי "הקשה" של נתניהו היה חסוי או סודי. ולמרות זאת, העובדה שרובין התנדב לציין בראיון לטלוויזיה שהקליינט שלו בבעיה פיננסית היא כשלעצמה בעייתית מבחינת רובין. כשדברים כאלה נאמרים מפיו, זה גובל בפגיעה ביחסי עורך דין-לקוח.
 

הרי לא ייתכן שפרקליט, ויהיה מכובד ככל שיהיה, יחשוף בפני עם ישראל שהוא יתקשה לייצג לקוח רק בגלל בעיית תשלומים. דברים פיננסיים רגישים כאלה נהוג לגמור בדלתיים סגורות. מדוע בכל זאת עו"ד רובין אמר מה שאמר? ברור שזאת לא הייתה פליטת פה. צוות עורכי הדין יוצא מגדרו בניסיון לדחות את השימוע לנתניהו עד כמה שניתן. במקור נקבע השימוע ל־10 ביולי. ככל שחומרי החקירה ינוחו על משכבם בפרקליטות, כך תתגבש לכאורה עילת דחייה, ומבחינה פוליטית זה ישחק לטובת נתניהו.
 

אלא שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שראה הכל, הפנים שמשחקים איתו והשבוע הבהיר למי שצריך שלוח הזמנים לשימוע לא יידחה אפילו אם חומרי החקירה לא ייאספו. כעת צוות ההגנה יצטרך לחשב מסלול מחדש. עילת אי־התשלום הכספי כבר לא תהיה עילה.

4. החיים עצמם:
 

השגרה שלאחר הפסח והבחירות שמאחורינו מחזירות את המערכת העסקית לנורמליות, הכוללת טיפול בלא מעט ענייני כלכלה שעל הפרק. להלן מקבץ מהשבוע האחרון.
 

א. מחירי הבנזין: מבלי שנרגיש מחירי הדלק למכוניות עלו באמצע השבוע. מתחילת 2019 עודכנו המחירים ארבע פעמים ברציפות, מ־5.83 שקלים לליטר בתחילת השנה לשיא של 6.51 שקלים היום. מדובר בזינוק מצטבר של 12%.
 

לכולם זכור הרעש שנוצר כשבתחילת 2019 דובר על זינוק מחירי החשמל ב־7%. אז איך ייתכן שעלייה של 12% עוברת מתחת לרדאר? הנהגים, וזה לא סוד, הפכו למשאבת המסים של המדינה, והם אינם מתקוממים. על כל 6.51 שקלים לליטר בנזין שאנחנו משלמים, יותר מ־4 שקלים זורמים לקופת האוצר בצורת מס בלו ומע"מ על המחיר. בתקציב 2019 נאמד סכום גביית מיסוי הדלק ב־21 מיליארד שקל. האוצר לא יוותר על הכסף, ואנחנו נמשיך לשלם ולהשלים עם זה כאילו זו גזירת גורל.
 

ועדיין לא הזכרתי את מיסוי המכוניות המוסיף לקופת האוצר 20 מיליארד שקל נוספים. האינטרס המיידי של האוצר הוא שנקנה כמה שיותר מכוניות על חשבון המשומשות ונבלה כמה שיותר בפקקים. כל עוד מונה הבנזין דופק, הרי זה משובח. המצב יימשך, אלא אם המצב יפריע עד כדי כך שמישהו שיעשה משהו. אולי שר התחבורה החדש יתעורר, ובניגוד לישראל כץ יגיד: עד כאן, הגיע הזמן לשנות את השיטה.
 

ב. עתיד שדה דב: ההחלטה על סגירת השדה בתל אביב לטיסות החל מ־1 ביולי מסרבת לרדת מהכותרות. מנהלי הגוש הגדול פנו השבוע לראש הממשלה, שהוא גם שר הביטחון, בדרישה לפעול לאכיפת ההחלטה לסגירת השדה. הפנייה אינה מקרית, שכן נשמעות יותר מדי זמירות על הכוונה לשנות את ההחלטה. נתניהו, התומך בסגירת השדה, שמח על הפנייה. כפי ששמח גם בעקבות פניית היועץ המשפטי לממשלה כשאסר עליו לעסוק בנושא ערב הבחירות. הוא מעוניין לשדר שכל העניין בכלל לא קשור אליו.
 

בפניית בעלי הקרקע נכתב: "מדובר בקרקע פרטית שאין לאף גורם רשות לעשות בה שימוש ללא הסכמת המנהלים. השימוש עד כה ניתן לפנים משורת הדין". כאמור, העיתוי אינו מקרי, כי בית המשפט ידון בימים הקרובים בגורל השדה. הגורמים המעוניינים בהמשך הפעלת שדה דב, ובהם תושבי אילת, רשויות מקומיות, חברות התעופה והתאחדות המלונות, מפעילים לחצים כבדים על חברי הכנסת (במיוחד החדשים שנבחרו) להמשך הפעלתו. כל הבקיאים בתחום מבינים שטרמינל 1 בנתב"ג כחלופה אינו מהווה פתרון אמיתי. הממשלה חייבת לספק פתרון מעשי לטיסות מתל אביב, כמקובל בכל עיר מודרנית. למרות הכל, נכון להיום סגירת השדה היא עובדה מוגמרת. אבל בכל מה שקשור לפוליטיקאים זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.

שדה דב, צילום: יוסי זליגר, פלאש 90שדה דב, צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

 

ג. מה שבטוח: סוכני הביטוח הפעילו על המפקח על הביטוח באוצר לחצים כדי למנוע מסוכני הנסיעות למכור מוצרי ביטוח. למה? מכיוון שלטענתם מדובר במוצר מורכב (מתחום הבריאות) שאסור למכור אותו בניגוד לחוק. איסור המכירה נכנס לתוקף שלשום, לאחר שסוכני הנסיעות שעתרו לבג"ץ לא הצליחו לעצור בשלב זה את האיסור. סוכני הביטוח מפעילים, ובצדק מבחינתם, לובי פוליטי אדיר בזכות הכוח האלקטורלי שבידם. הלחץ מונע קידום מהלכים המיטיבים עם הצרכן. צמצום התחרות במכירת פוליסות נסיעות לחו"ל הוא דוגמה אחת. תחום נוסף הוא האיסור למכירת פוליסות ביטוח דרך הבנקים.

בנק ישראל ממליץ להתיר לבנקים מכירת מוצרי ביטוח בסיסיים (כמו פוליסות נסיעות או ביטוחי מבנה). הבנקים שיתחרו בסוכנים ימכרו במחירים הנמוכים בעשרות אחוזים, וחברות הביטוח ישמחו לשתף פעולה עם הבנקאים. אלא שהסוכנים מתנגדים בתוקף. שר האוצר, שרוממות יוקר המחיה בגרונו, נכנע להם. עד כה נאסר על הבנקים להיכנס לביטוח בנימוק שהבנקים חזקים וריכוזיים מדי. מי שנפגעים הם הלקוחות שיכלו לחסוך כסף, אבל את מי זה מעניין.

5. המפקח מדבר
 

לאחר פרישת דורית סלינגר כממונה על שוק ההון והביטוח לפני כחצי שנה, כולם ייחלו לשעמום שוויצרי. רבים קיוו לפסק זמן משטף ההוראות הרגולטוריות. אלא שהתברר שגם אצל מחליפה, ד"ר משה ברקת, לא משעמם. הוא הגיע מענף הביטוח ומתמודד מדי יום עם נושאים מגוונים כמו ביטוחי הנסיעות לחו"ל, ולא אחת הוא גם מתעמת עם סוכני הביטוח.
 

"השבוע השתתפתי בכנס שארגנה לשכת סוכני הביטוח. ביחס לביטוחי הנסיעות הערתי שלא מדובר בהכרח במוצר פשוט, אלא בנושא מורכב שלא במקרה נכלל בתחום ביטוחי הבריאות. ביטוח נסיעות זה לא במבה", מסביר ברקת את עמדתו במחלוקת מול סוכני הנסיעות.
 

מה תגובתך לעתירה לבג"ץ שהוגשה השבוע על ידי סוכני הנסיעות?

"אני מעדיף בשלב זה לא להתייחס לתוכן העתירה. כשנקבל את החומר, אלמד אותו ואגיב. אין בכוונתי לשנות את עמדתי המונעת מסוכני נסיעות למכור מוצרי ביטוח".
 

איך מתקדם פתרון המחלוקת עם סוכני הביטוח על גובה העמלות במכירות פוליסות חיים? לאחר שדרשת לקצץ בעמלות, האם מדובר על הסדר פשרה עם הסוכנים?

"באותו כנס השבוע דיברתי על כך שבהליך המכירה סוכן הביטוח חייב להיות אובייקטיבי ולעמוד רק לצד הלקוח. אני מקווה שבסופו של דבר הרפורמה תקודם בשיתוף סוכני הביטוח. מדובר על מודל עסקי חדש שמפרנס את הסוכנים, אבל מעניק ללקוח ערך מוסף. התגמול לסוכנים ייקבע לפי טיב השירות. אני מאמין שנגיע למתווה חדש לתשלום העמלות. אם חברות הביטוח תתחייבנה להעניק הנחה נוספת ארוכת טווח, של 20% נוספים ביחס לתעריף הקודם, אשקול בחיוב את גידול עמלות הסוכנים. אסכים שפריסת העמלות לסוכנים תימשך שנה עד שלוש במקום שש שנים לפי ההצעה המקורית".


בינתיים מכירת פוליסות החיים כמעט נעצרה לחלוטין.

"לא ידוע לי שלא מוכרים פוליסות. ייתכן שיש האטה, אבל בסופו של דבר, רצון חברות הביטוח הוא למכור. אני חושב שבסוף נגיע לשיווי משקל בשיתוף חברות הביטוח והסוכנים. מה שהכי חשוב הוא שהמבוטחים יקבלו בסופו של דבר מוצר ביטוח טוב יותר".
 

פורסם שאייל לפידות, שאותו אתה מכיר מהפניקס, יקבל מחברת שיכון ובינוי שכר כולל של 37.5 מיליון שקל לשנה. האם תנחה את הגופים המוסדיים שאמורים להצביע בנושא כיצד לנהוג?

"קיימת באוצר טיוטת תקנות הנוגעת להתנהגות גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה וקופות גמל באסיפות כלליות. בשלב זה הן עדיין לא בתוקף. לגבי ההצבעות באסיפות בעניין שכר של בכיר כזה או אחר, אני ממתין בינתיים לראות מה תהיה ההחלטה. בינתיים לא הנחיתי את הגופים המוסדיים כיצד להצביע. אני מניח שכל אחד מהגופים המוסדיים יודע בדיוק מה תפקידו באסיפה".
 

אחד האתגרים בממשלה החדשה שתוקם היא סוגיית העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים מ־62 ל־64. אם זה לא יקרה, זכויות הפנסיונרים בקרנות הפנסיה הנמצאות באחריותך יקוצצו. מה אתה עושה בנידון? 

"אני מכיר את הבעיה ולא מתעלם ממנה. אני פועל בהתאם למה שנמצא במתחם הסמכויות שלי. כשהיה צורך לכסות את הגירעונות בפנסיה, שנוצרו כתוצאה מאי־העלאת גיל הפרישה, פרסמנו הנחיה כיצד לכסות את הגירעון וזה היה חלק ממתחם הסמכויות שלי. מכאן ואילך הנושא נמצא בסמכויות קובעי המדיניות. הם צריכים להחליט איך פותרים את הבעיה. אין לי אפשרות לדחות פעם נוספת את קיצוץ הזכויות שנקבע לחודש הבא. זו בעיה מורכבת ושאינה בידיים שלי. פנו אלי גופים שונים ובהם ההסתדרות כדי לפתור את הבעיה. אני נפגש איתם כל הזמן ואפגש פעם נוספת ונראה מה אפשר לעשות". 
 

ועדת חקירת האשראי לטייקונים פרסמה לפני החג את המלצותיה וביקרה בחריפות את הרגולטורים, בכלל זה את הממונה על שוק ההון. מה תגובתך?

"הקמת הוועדה הייתה דבר ראוי, ואני חושב שלחברי הכנסת יש את הסמכויות לבדוק אירועים כאלה ואת התנהלות המערכת הבנקאית והרגולציה. זה לא דבר פסול. אם יש ביקורת, צריך לומר אותה ולשפר את המצב. אחד הדברים החשובים שנקבע במסקנות הוועדה לגבי רשות שוק ההון הוא שצריך לחזק את הרשות ולהזרים לה משאבים נוספים. מבחינת היקף המשאבים והתקציב, כוח האדם והגמישות הניהולית, הרשות נמצאת ברמה נמוכה בהשוואה לרשויות פיקוח אחרות כמו רשות ניירות ערך או הפיקוח על הבנקים. אני מקווה שכל הגורמים הרלוונטיים יביאו את זה בחשבון".
 

yehudasharoni10@gmail.com