אני מניח שלא היה בחוזה הזה שום זכר לחיבור סביב ערכי הישראליות, אלא הוא ביטא עסקה כספית נקודתית של שני נותני שירותים שרק מעוניינים להרוויח יותר. אחרי שהקמפיין ייצא, בוודאי הוט וגדות יבחנו את הצלחתם על ידי גידול בהכנסותיהם. הקהל מצדו יוזמן לפתוח את הכיס ולהיות מנוי של הוט, ולצפות עוד בגדות, ולשלם עוד עבור שני הגופים ה"ערכיים" האלה, שרק עסוקים ב"גאווה ישראלית" וב"מה שאנחנו מייצגים". כלומר, הייתה עסקה, השאלה היא רק איך מכנים אותה, איך מגדירים אותה, באילו מילים משתמשים כדי לתווך אותה.
סביר להניח שאם היינו עושים סקר בעם בשאלה מי בעד להחזיר גופות, הרוב היו מתנגדים. לעומת זאת, גולדין מבקשת להשתמש במילים כמו "חיילי צה"ל" או "שבויים". מי ששומע אותה יכול לזלזל בדקדוקי הלשון האלה, ולהגיד: מה זה משנה איך מכנים אותם - השאלה אם עושים מאמצים להחזירם או לא. התשובה היא שהמילים הן כל מה שיש לה כרגע. ואם המילים ישתנו - המציאות תשתנה. כשהדר יחזור, הוא ישוב להיות הבן של לאה ושמחה, וכל הכינויים, השמות והתארים שמנסים להלביש כדי לטשטש את המציאות, יוסרו מעליו.
התרעות פיקוד העורף