לפני כשנה וחצי פרסם נתי טוקר מדה מרקר אגדת עם ממוצעת, לפיה אני עתיד לקבל קמפיין במשרד הרווחה. במיידי הופתעתי, מכיון ששום גורם פרסומי ו/או ממשלתי דיבר איתי, אבל טוקר פרסם. טלפנתי אליו וביקשתי שיסביר לי מה קורה, ואיך לא פנה אלי לקבלת תגובה. הוא השיב שהמקור שלו אמין, אז הוא לא צריך תגובות. התשובה היהירה של כתבלב שהוא סוג של רכילאי בכיר בתחום הטיפשורת הרגיזה אותי, אז הוא שמע ממני מה אני חושב עליו, על עיסוקו והסמרטוטון שהוא מועסק בו. 
 
למחרת ביטלתי את המנוי שלי על עיתון הארץ, אחרי 50 שנות קריאה ו-25 שנות עבודה בעיתון, בימים ובזמנים שפרסום ידיעה דרש בירור מדויק בסוגיית אמינותה. זה היה מזמן, היום הכל מותר בעיתון שלעיתים מתייחס לעצמו כאל רכילותון. המשכתי לראות פרסומים של טוקר בנושאים שונים, באמצעות הטוויטר. התרשמתי מתמיכתו בחלק מראשי התאגיד, ובסגירת חשבונות שהוא מקיים עם גורמי תקשורת, שמתחרים בהארץ ובדה מרקר. 
 
כך גם התייחסתי לפרסום המביך שלו על מהפך מנהלתי במעריב. ידיעה חייבת לעמוד במבחן המ"מים: מי, מה, מתי, מדוע, מיקום. ידיעה שאינה כוללת דיווח של הכותב/משדר מאירוע כלשהו בו הוא נוכח ומספר את מה שהוא רואה ושומע בעצמו – מחייבת תגובה של המעורבים. כאשר מדובר בעיתון, היא מחייבת תגובה של עורכי העיתון. מבירור שקיימתי בנושא, נתי טוקר לא פנה ולא ביקש מהם תגובה.
 

הוא לא צריך כנראה, כי לתפיסתו - על פי ניסיוני - הוא יהיר ויודע הכול. אבל לתפיסתי ולדעתי הוא רכילאי שניזון ממקורות אינטרסנטיים במקרה הטוב, או מונע משאיפות לרצות את אדוניו, ואז יתכן שכל האמצעים כשרים. עובדתית הוא לא ביצע עבודה עיתונאית בסיסית, אבל זה כבר עניין למשפטנים (שכבר החלו לגבש את כתב התביעה) - אני בניגוד לטוקר, לא מתיימר להבין במשפט. 
 
הנזק בפרסום הידיעה כבר נעשה, והוא בלתי הפיך. קולגות כבר התעניינו על מה ולמה, ומה רוצה הבעלים לעשות. שום תביעה ואף פיצוי, כולל פרסום התנצלות של טוקר ודה מרקר, לא יתקנו את הנזק. אני שוחה בביוב של התקשורת בישראל 38 שנה, ומודע להשלכות של פרסום מידע על גורם תקשורתי. ברגע שידיעה כזו מתפרסמת, כל העולם ואשתו משוכנעים שהיא נכונה – לך תשכנע אחרי שלא מדובר במעמד הר סיני – ולרכילאי שפרסם את הידיעה היו אינטרסים פסולים מיסודם. 
 
נתי טוקר ודה מרקר, מעולם לא התנצלו על הפרסום השגוי בענייני עם המשרד הממשלתי. אני לכל הפחות לא ראיתי, בגלל ביטול המנוי להארץ ודה מרקר. נאלצתי להתמודד עם ההשלכות, וטוקר אולי משוכנע שהידיעה נכונה גם היום, ממרחק של מספיק זמן. כך גם יהיה בידיעה שפרסם השבוע. טוקר ממשיך לשבור שיאים של חוסר מקצועיות. הוא ינסה להתמודד ולהגן על "המקור" שמסר לו את תוכן הידיעה. כמו במקרים דומים, אני מקווה שבית המשפט יעמיד אותו במקום.

אני אשתדל להיות נוכח בבית המשפט. תמיד אהבתי לצפות בשרלטנים מתייחסים לחוק כאל המלצה בלתי מחייבת. הרי כולנו נהנים בקרקס, אפילו שהליצנים עצובים.