כזה זלזול ביום העצמאות של ישראל בזירת האו"ם בניו יורק לא זכור שנים רבות. התעלמות מעליבה כזאת מטקס אזכרה לחללי צה"ל גם לא זכורה בניו יורק. דווקא השנה, על רקע הגידול בגילויי אנטישמיות בארה"ב חשוב היה  לציין באו"ם בניו יורק את יום העצמאות של ישראל ולתת לשגרירים ודיפלומטים הזדמנות להפגין את הערכתם למדינה הדמוקרטית. אבל לראשונה מזה שנים, ואולי בפעם הראשונה, מאז שישראל חברה באו"ם, לא היה השנה שום ביטוי, שום סימן ואות לחג העצמאות של ישראל במטה הראשי של האו"ם בניו יורק. ההעדר הזה הורגש היטב ובלט מאוד.

מושל מדינת ניו יורק אנדרו קאומו הורה להאיר בצבעי כחול לבן את בניין מרכז הסחר העולמי וגשר מרכזי המוביל מקווינס לברוקלין. מחוקקים בבית הנבחרים והסנאט של מדינת ניו יורק יצאו השנה מגדריהם לפרסם הצהרות תמיכה ואהדה בישראל. אבל הנציגות הישראלית הרשמית הבכירה בקדמת החזית הדיפלומטית של ישראל באו"ם, התעלמה מיום העצמאות ורמסה  את ערך היום ומעמדו.
 

לקבלות הפנים ששגרירי ישראל היו מקיימים באו"ם מדי שנה לציון יום העצמאות יצאו מוניטין של אירוע חגיגי איכותי ומרשים. מזכ"לי האו"ם לדורותיהם, שגרירי המעצמות והארצות החברות המרכזיות, דיפלומטים ותיקים, הקפידו באופן מופגן להשתתף בקבלות הפנים לכבוד יום העצמאות של ישראל.  היה זה אירוע מיוחד וייחודי שהפגיש את נציגי האומות עם מנהיגים  וראשי ארגונים יהודיים.

בניין האו"ם בניו יורק. צילום: אינאימג בניין האו"ם בניו יורק. צילום: אינאימג

 

השנה, משלחת ישראל באו"ם התעלמה מיום העצמאות. שגריר ישראל באו"ם דני דנון העדיף להעדר מניו יורק. הוא נסע לישראל בראש משלחת של  שגרירים בעקבות ירי הטילים על ישראל כדי שיראו במו עיניהם את סבל האזרחים תושבי עוטף עזה. יוזמה ברוכה. אבל זהות ארצותיהם של השגרירים במשלחת שדנון הביא ארצה הוכיחה כי היוזמה הייתה שוב תרגיל ביחצנות עצמית, שדנון מצטיין בה. המשלחת מנתה שגרירים מהונדורס, מאלווי, ניקרגואה, גואטמלה, טוגו, חוף השנהב. מדינות בלתי נחשבות באו"ם שחסרות כל השפעה בארגון העולמי. במשלחת לא היה אף לא שגריר אחד ממדינה חברה מרכזית באירופה, בסקנדינביה או מאסיה. 
 

טקס האזכרה לחללי צה"ל שהקונסוליה הכללית של ישראל מקיימת מדי שנה בניו יורק הפך לטקס מרשים, נוגע ללב שמשתתפים בו קרובי משפחות של חללי צה'ל, ראשי הקהילה, רבנים, עסקנים בכירים. כזה היה הטקס גם השנה. בשורה הראשונה שמור מדי שנה מקום של כבוד לשגריר ישראל באו"ם. השנה, בטקס שהתקיים בערב שלישי, המקום היה ריק. דני דנון נעדר. אפשר להבין מדוע. את הטקס ארגן הקונסול הכללי דני דיין, והיחסים בינו לבין השגריר דנון הם עכורים ומכוערים.

הקונסול הוא שנוא נפשו של השגריר והקונסול הכללי מסמיק מכעס כשמזכירים את שם השגריר לידו. הכינויים שהשניים מחליפים זה בגנות זה בשיחות פרטיות, לא בדיוק הולמים דיפלומטיה. כשראש ארגון יהודי מרכזי ומוערך בקהילה הבחין שהשגריר איננו נוכח בטקס האזכרה והסבירו לו שהוא בארץ, הגיב האיש בכעס, "אאוטרייג'",שערורייה.
 

השגריר דנון נמצא ברגל אחת מחוץ לתפקידו. לאחר שחקירה פלילית נגדו בחשדות שניצל את מעמדו בליכוד לקידום עסקנים מבני חסותו הסתיימה מחוסר הוכחות, דנון אמור היה לעזוב את התפקיד בחודש פברואר השנה. אבל פרישתו נדחתה לפי בקשתו כדי לאפשר לילדיו לסיים את שנת הלימודים בניו יורק.

תקופת כהונתו של דנון תיזכר כתקופת השפל והרפיון של משלחת ישראל באו"ם. דנון שהוצנח לכהונה בניו יורק על ידי ראש הממשלה נתניהו פשוט לא מתאים ולא כשיר לתפקיד. מזל שהיה לישראל באו"ם את ניקי היילי כשגרירת ארה"ב.