הרשת בערה מרוב תגובות "קולגיאליות" לפיטוריה של ליהיא לפיד, שנערכו לדבריה בשיחת טלפון, לאחר 15 שנה של כתיבת טורים ב"ידיעות תקשורת". כמה רוע שצף כמפל, לכאורה בשם הצדק, שלטון החוק והמנהל התקין. רק חבל שבכל נחלי הציניות שזרמו בעניין, אף אחד לא חלם לומר משהו על הפמיניזם דמיקולו שלנו, שביומיום העיתונות מנסה כביכול לקדם כאן.
 

מה לא נאמר על לפיד? שהיא הועסקה 15 שנה רק בגלל בעלה, אז שלא תבכה כשהיא מפוטרת רק בגלל בעלה. 
 

שהכתיבה שלה ממילא לא שווה, ושרק בגלל חוסר האובייקטיביות שלה היא צריכה לפרוש מהמקצוע. שפיטוריה הם תוצאה של חוק נגד פרסום סיגריות בעיתונות שקודם על ידי יש עתיד, ושהיא הרוויחה 50 אלף שקל בחודש, כי מלכתחילה ההעסקה שלה הייתה לכאורה שוחד של נוני מוזס ליאיר לפיד.

מסתבר שיש ערכים נעלים בברנז'ה העיתונאית שאינם קשורים לימין או שמאל, אבל הם גם לא קשורים לפמיניזם. כשאפשר לשלוף קצת צרות עין - זה ערך שגובר על הכל.
 

אפשר להעמיד פנים שאובייקטיביות עיתונאית היא מה שמניע אותך, אבל לפיד לא עוסקת בעיתונות מדווחת, פרשנית או חוקרת, אלא מפרסמת טור אישי הפונה לנשים. אפשר לטעון שזה "בגלל בעלה", אבל לפיד כתבה למחייתה עוד הרבה לפני שבעלה חלם להיכנס לפוליטיקה. אפשר לאהוב את הכתיבה שלה ואפשר לשנוא, אבל זה לא ישנה את העובדה שיש לה קוראים רבים, שהיא מרצה מבוקשת, ושהיא כתבה 12 ספרים, רובם רבי מכר שנמכרו בעשרות אלפי עותקים.
 

ומילא ה"עובדות" שהציפו את הרשת בעניינה, במיוחד לגבי השכר המופרך שהתברר כבדיחה ברגע שנחשף תלוש המשכורת שלה. מה שהכי מקומם הוא השוביניזם האוטומטי, האינהרנטי והשקוף כל כך שעולה מכל זה. שוביניזם שורשי שהתגלה במלוא כיעורו, כשבכל הברנז'ה הפמיניסטית והפרוגרסיבית בקושי נאמרה עליו מילה. הרי מה עומד מאחורי ה"ביקורות"? ההנחה הבסיסית שללא בעלה היא כלום. שכתיבתה היא אפר ואבק, ושאין לה דבר להציע חוץ מלשמש כצינור שוחד, שכן מהי אישה אם לא שלוחה עלובה וריקה של בעלה?
 

עם פמיניזם כזה, איך יכולה הברנז'ה להטיף במסגרת קמפיין מי טו? הרי עליהום ההטרדה שלפיד ספגה מהקולגות שלה השבוע היה דוחה במיוחד. עם פמיניזם כזה, גם מיותר לדרוש יותר מינויים של נשים בדירקטוריונים, במשרות בכירות, כשרות בממשלה או כמועמדות מובילות במפלגות, כי ברגע האמת יתברר שבכל מקרה הן שם רק כדי לשרת את הגבר שלצדן.
 

ביום שבו תהיה דוגמה לגבר אחד בלבד, שזכה ליחס כזה בגלל הקריירה של אשתו הפוליטיקאית, אוכל את הכובע ואשרוף את המאמר הזה, מבטיחה. אבל למי אי פעם הזיז מה עושה בעלה של איילת שקד? מי חיטט פעם בעסקיו של הפרסומאי נפתלי שפיצר, בעלה של ציפי לבני? מי יודע מה עושה בעלה של מירי רגב, או בעלה של גילה גמליאל, או בעלה של ציפי חוטובלי? עזבו אתכם, בחייאת. הם גברים. הם בזכות עצמם. הם לא "בעלה של". אז למי אכפת?
 

לפיד טעתה כשזזה הצידה מהכתיבה בתקופת הבחירות, וגם גאולה אבן־סער טעתה כשעשתה כך. אל לנשים לפרוש מעיסוקן בשם השירות הציבורי של הבעל ובשם אתיקה כלשהי, שממילא נשלפת רק כשזה נוח. אם ליאור שליין יכול היה לארח אצלו באולפן את כל הפוליטיקאים באין מפריע, בזמן שזוגתו מרב מיכאלי הייתה חברת כנסת, אז גם נשים יכולות למצוא את הדרך. ולכל הפמיניסטיות בכאילו - שווה לתהות - מי יקשיב לכן לגבי קידום נשים אם תמשיכו לעשות איפה ואיפה מכוערת כזאת?