חוק "חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם" שתוקן בשנת 2005 מאפשר לחבר כנסת שהיועמ"ש החליט להגיש נגדו כתב אישום, לבקש מהכנסת שתעניק לו חסינות דיונית, כלומר, חסינות מהליך פלילי. תחילה עליו להתייצב בוועדת הכנסת ולאחר אישורה תעבור ההצבעה למליאה, זה המצב כיום. כדי לזכות בחסינות המיוחלת מדיון בבית משפט יכול חבר הכנסת, ובמקרה הנ"ל נתניהו, לטעון שני טיעונים שבגינם מגיעה לו חסינות.

הטענה הראשונה שיכול לטעון היא כי "כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה". למרות הניסיונות של אנשי הליכוד, בראשם נתניהו, לקעקע את מערכת המשפט ולטעון כי מדובר בחונטה מושחתת הפועלת אך ורק ממניעים לא כשרים, בסופו של דבר מדובר בטיעון שקשה לשכנע אותו מפלגות אחרות שהן לא הליכוד. לכן, סביר שנתניהו לא היה בוחר לטעון טענה זו אם כי יש אפשרות שהיה מצרף אותה.

הטענה השנייה, הקיימת היום בחוק ואותה יוכל לטעון נתניהו היא כי "ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי ניהול הליך כאמור, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי" כלומר, הטענות של נתניהו כי ראשית מדובר לכאורה בעבירות זניחות שלא מצדיקות התפטרות ובנוסף הטענה הנוספת כי ציבור הבוחרים של הליכוד והימין נתן בו את אמונו למרות שידע את מצבו המשפטי ואם הוא יועמד למשפט וייאלץ להתפטר אזי יש כאן פגיעה ברצון הציבור.

לא מסתמך על הכנסת. צילום: מרק ישראל סלם

לכן, נשאלת השאלה, למה נתניהו לא יכול להמשיך עם התיקון הנוכחי ופשוט לבקש את החסינות מהכנסת? מלבד החשדנות הקבועה המיוחסת לנתניהו כלפי שותפיו, לעיתים יותר מאשר כלפי יריביו, הישארות במצב הקיים מחייבת אותו לפעול בצורה אקטיבית לקבלת החסינות בעוד אם יתוקן החוק מי שיצטרך לכתת רגליים ולשכנע יהיה היועץ המשפטי לממשלה.

אך מלבד אלה נראה כי ישנה סיבה טכנית שיכולה להוביל להכשלת מאמציו של נתניהו. בחוק הנוכחי ההצבעה להחזרת חסינותו של ח"כ הינה הצבעה גלויה, כלומר מזכירת הכנסת קוראת בשמו של כל ח"כ והוא צריך להכריז בקול האם הוא בעד הענקת חסינות לנתניהו ובין אם לאו. במקרה כזה, אנשים כמו גדעון סער, שלגביו נתניהו הכי חשדן או ח"כים כמו גלעד ארדן ויולי אדלשטיין יכולים להתגלות כ"חוליה חלשה" וידם תרעד ואולי תוביל אותם להתנגד או לא להצביע בעד.

בעוד אם נתניהו יצליח לתקן את החוק ולהחזירו למתכונתו המקורית, בה יש לחברי הכנסת חסינות דיונית כברירת מחדל, תהליך הסרתה ידרוש פנייה של היועץ המשפטי לממשלה וכדי שהבקשה תגיע בכלל למליאה היא צריכה לעבור בוועדת הכנסת, שם נתניהו כבר יסכל את המהלך ברוב ברור בוועדה.