הסתתרות רה"מ מאחורי החסינות – מעשה מושחת. ח"כים שיתמכו בניסיונו של רה"מ להימלט מהדין ימעלו בתפקידם", אמר בסוף השבוע בני בגין, משרידי הליכודניקים ישרי הלב שנתניהו הרחיק מהכנסת. האם דבריו הנחרצים, שואלת שליחתנו לענייני חיסונים (לרה"מ ולנבחרים אחרים העומדים בפני כתבי אישום) וחַסְכָמִים (במספר משרדי הממשלה), ישפיעו על עמדתם של חמישה־שישה משרי הליכוד, שגחלי המצפון עדיין מהבהבים ומהססים בהם, והם – עם גדעון סער – ישנו את המאזן המלבין חטאים ומטהר שרצים, שנראה שמהנדס נתניהו לעצמו? אולי. אך בינתיים מה נוכל לעשות נגד המניפולציות (בפי חסידיו השוטים, ה"טקטיקות") שנתניהו מלהטט בהן כל הזמן, במטרה לשבש ולסרס את בית הדין העליון, הפרקליטות, שומרי הסף והשפיות הלאומית, ולהנציח את שלטונו המושחת, עדיין־לכאורה. 
 

לדעתי, חייבים לדרוש רוב של 70 לפחות בהצבעות הקשורות לחסינות נבחרים ולחייב הצבעה חשאית בכנסת ובוועדותיה, בכל ההכרעות בנושאי ביטול או דחיית ההליכים המשפטיים נגד נתניהו, בחוק ההתגברות, או בשינויים מהפכניים אחרים המוצעים לחקיקה לא חוקתית. ויש לתבוע מהיועמ"ש שיתערב בסערת החסינות המטורפת הזאת ויקבע שרה"מ, שני השרים וחבר הכנסת העומדים לפני כתב אישום - לא יוכלו להשתתף בכל הצבעה בענייני חסינות בשל ניגוד אינטרסים קיצוני, ושבכל מקרה, אם יאושר החוק או התיקון לחוק, הוא לא יחול רטרואקטיבית.
 

אם לא תהיה הצבעה חשאית, חובה שיגוּנוּ ציבורית ופומבית כל חברי הכנסת שיצביעו בעד כל החלטה שתאפשר לנתניהו לחמוק ממשפטיו והנגזרות מכך, וכל אחת ואחד מהמצביעים יתועד ויועמד על אחריותה/ו למה שייגרם למדינה, לדמוקרטיה, ליחסים האזרחיים והבינלאומיים, כתוצאה מבחירתם. נזכור את כולם, את קהי המצפון ונפוחי היוהרה והכוח, שסייעו במעשיהם ובמחדליהם, בהתלהבותם, בפחדנותם, בבורותם או בטמטומם לפוטש החוקתי שמתרחש לעינינו: את המְשַׁטִים (מי אמר קיש־קוש?), את השוטים (מי אמר מכלוף זוהר?), את המיתממים (הנגבי?), הזדוניים (יריב לוין?), הכְּרוּכיוֹת (מירגב?), הנחשיים (סמוטריץ'?), הצבועים (דרוקמן?) ושאר חסרי החוליות. 
 

וחובה לצאת לרחובות במחאה פוליטית ממושכת, על־מפלגתית, בכיכרות, בשדרות וברחובות הערים, ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת. כל אלה המבינים שמדובר בהכרח קיומי לקיומנו חייבים הפעם להשתתף: מימין, ממרכז ומשמאל, דרום וצפון ועוטף; יהודים וערבים, חילונים ודתיים, מזרחיים ומערביים, שרוצים למנוע את קריסת המערכות, החוק, השוויון, הדמוקרטיה וזכויות האדם, ולמנוע הלבנת עבריין סדרתי לכאורה, יצאו למחאת המיליונים האדירה שלא הייתה כמותה - ותחילה, במוצאי שבת הקרובים, בכיכר רבין, הנקראת בשמו של המנהיג האחר, שנרצח בהשראת ובהסכמת חוגים אפלים בימין השולט, המתנחלִי, ובורי ההלכה שלהם, שעד היום לא נחקרו בעניין. 
 

אך אם יצליח נתניהו, ויתבטלו/יידחו ההליכים נגדו, יש להוסיף את ההגדרות "בחסינות זמנית" או "דחוי הפלילין" בכל פעם שיוזכרו שמו ו/או תפקידו בכנסת או בתקשורת. למשל: "רה"מ דחוי הפלילין בנימין נתניהו טען שלא שיקר, אלא שדבריו הוּשקֶרוּ מיציאתם"; או, "רעיית רה"מ (הנמצא בחסינות זמנית), הגברת נתניהו, הכחישה שאמרה שתישרף המדינה ושבארצות הברית יכול בעלה (דחוי הפלילין) להיבחר בקלות לנשיא". כך נזכור תמיד את הכתם הגדול, כמו ביצה סרוחה שמטנפת את הפרצוף היהיר או את החולצה המגוהצת, או כמו פרצופו סומר הזיפים של רה"מ בהלוויית שמעון פרס, כשלא הביאו לו מחווילת פאקר בקיסריה תער וקצף גילוח נאותים.