אני לא יודע אם הפרסומים שלפיהם ציוץ של אלדד יניב, שבו כינה את עו"ד מיכל רוזנבוים "חברה", היווה את משק כנפי פרפר האפוקליפסה שהתניע את ההתרוצצות המוכרת ההיא בחוצות בלפור, שבסיומה הושלך שמה של המועמדת לפח האשפה של ההיסטוריה. האתר בבלפור ידע כבר טרפות מופרכות יותר מהסיפור הזה, שמוכחש (כצפוי) על ידי כל הצדדים, כולל הגברת רוזנבוים.


מה שכן, הנה פיסת מידע נוספת שיכולה לעניין את שוכני בלפור ושאר הגלקסיה: מי שנבחר בסופו של דבר כמועמד הקואליציה לתפקיד מבקר המדינה, איש ראוי בשם מתניהו אנגלמן, תרם לפני כמה שנים ביד רחבה למועמד בפריימריז של הבית היהודי בשם רז קיל. הוא תרם 4,759.6 שקלים, בשלוש פעימות (דצמבר 2014, ינואר ופברואר 2015). מה הבעיה עם זה? אין בעיה. באמת שאין. אולי אחת, פעוטה: הנתרם, קיל, היה יועצו של השר גדעון סער. זהו, אני רק מניח את זה כאן, ונמלט. שיהיה בהצלחה לכולם.


פניתי אתמול למתניהו אנגלמן. לא חשבתי שצריך להגיב על תרומה לגיטימית בפריימריז, שהרי אין בכך שום פסול. מטעמו של אנגלמן נמסר כי הוא ורז קיל קרובי משפחה רחוקים ומשהציג את מועמדותו היה זה אך טבעי שיתרום לו.

ייבחר בסופו של דבר מי שייבחר לתפקיד, אפשר כבר לסמן "וי" סביב משלט נוסף: גם מוסד מבקר המדינה נפל למשיסה והפך מרמס לעדר הקרנפים שדוהר עכשיו בין ההריסות. מדהימה העובדה שאף שופט בישראל לא היה מוכן לשים את נפשו ושמו הטוב בכפו ולהעמיד את עצמו לתפקיד. נדמה לי שבצוק העתים, שופט בדרג סביר, לו היה מוצג מטעם האופוזיציה, היה יכול, בסבירות גבוהה, גם לנצח בהצבעה החשאית בכנסת. אבל אף אחד לא רוצה. המונח "שופט", שכיבד פעם את בעליו, הפך לסוג של קללה.

מתניהו אנגלמן. קרדיט: מתוך אתר המל"ג


הביטו בסריסיו של נתניהו, איך הם יורקים את שם התואר הזה בגועל מופגן. שופטים? מי הם בכלל? הם לא נבחרי ציבור! הם שרלטנים מלאים מעצמם שכל מה שהם רוצים זה להרוס את המדינה ולהדיח ראש ממשלה מכהן. כן, יש לסחורה הזו ביקוש בימים טרופים אלה.
 
כל מי שההתרוצצות סביב מינוי המבקר הזכירה לו את הטירוף לפני בחירת נשיא המדינה, עושה את זה על אחריותו. גם אז דמה "בלפור" לצנטריפוגה מופרעת, התפקיד (האזרח מספר 1 במדינת ישראל) הוצע לכל אורח מזדמן, מאלי ויזל דרך ארנון מילצ'ן. מזל שנתן אשל סירב בזמנו, כי התפקיד לא כולל מצלמה.
 
עכשיו, אותו הדבר בדיוק: חודשיים ימים אפשר היה לנהל הליך מסודר, מכובד, עם מועמדים ראויים, בשקיפות ראויה, עם דיון ציבורי והחלטה מסודרת. אבל לא היה לקברניט פנאי להבלים הללו. יש לו חסינות על הראש. נכון, המשימה הוטלה על סמוטריץ' ומיקי זוהר, צמד חמורי המשיח החדשים, אבל בכל זאת, מדובר בדיני נפשות ואי אפשר להותיר אותם לנפשם.
 
הגיעו הדברים עד כדי הצעת תפקיד מבקר המדינה לסגן מזכיר הממשלה, יהודי שאיש לא מכיר ובעל נטייה פוליטית חריפה. בשלב מסוים, למרבה המזל, אמר מי שאמר למי שצריך להבין שמועמד כזה יפסיד בוודאות גם אם יוצג מולו קלח תירס. אבל היי, חכו רגע. אם הכל ילך כשורה, המבקר הבא כבר בוודאי יהיה קלח תירס.
 
וחוצמזה, על הדרך, דווח אתמול שראש הממשלה מוכן לוותר על תיקון חוק החסינות, אבל יש לו רק תנאי קטן אחד: שיבטיחו לו שיקבל את החסינות במסגרת החוק הקיים. אם כך, הכל בסדר. אה, ועוד משהו קטן: הוא דורש שפסקת ההתגברות תכלול גם ביקורת בג"ץ על החלטות מנהליות של הכנסת. כלומר, לבג"ץ לא תהיה סמכות להתערב בשום דבר ובעיקר לא בחסינות שתוענק, אם תוענק, למי שמנסה להימלט מאימת הדין תוך הפצת התיאוריה ש"מנדלבליט ואלשיך רודפים אותו" וה"דיפ סטייט מנסה להדיח אותו". ושוב, שיהיה בהצלחה לכולנו.