בחום הכבד של יום רביעי העלייה להר דב מביאה איתה משב של רוח רענן חריג וצונן. נקודת המפלט שלנו מהחום מהווה במידה רבה גם נקודת מפלט של הטבע מיד האדם. האזור הצבאי הסגור במשך שנים הותיר את שיפולי ההר והוואדיות מסביבו בתוליים ואת הטבע שעוטף אותו מסביב ירוק ופרוע, ובו מינים רבים של חיות המוצאות מקלט ומפלט מיד האדם. 

מעט מאוד קבוצות של מטיילים נכנסות לכאן, והן נדרשות לאישור מיוחד מהצבא. סיבות דתיות מביאות אותם לבקר בהר, שיש המאמינים שבאחת מפסגותיו התרחשה ברית בין הבתרים, הברית שכרת אלוהים עם אברהם, וכך זכה ההר גם לשם הר הבתרים. 
 

למרות הרוח הנעימה, הנוף שנשקף ממצפה אזור הביטחון, שהוקם על ידי הצבא ב־2017 בצד המערבי של החרמון, מחזיר אותנו באחת אל קרקע המציאות. הנוף המרהיב מזכיר נשכחות למי שלחם ובילה חודשים רבים במוצבי צה"ל בדרום לבנון. הר דב, שמכונה בערבית ג'בל רוס, הפך מאז יציאת צה"ל מלבנון לפני 19 שנה לנקודת העימות המרכזית בין צה"ל לחיזבאללה. 
 

גם עכשיו המתיחות מורגשת באוויר הצלול. זאת במיוחד כאשר ברקע ישראל ממשיכה לנהל מערכה נגד התעצמות איראן וחיזבאללה על אדמת סוריה וחיל האוויר מוסיף גם בחודשים האחרונים לתקוף מטרות שונות. כך נשארת כל הזמן על השולחן האפשרות של תגובת חיזבאללה דווקא בגבול עם לבנון, בנקודה שהפכה מבחינתם לסמל להמשך מאבקם מול ישראל.
 

סגן אלוף חיים, מג"ד שקד בחטיבת גבעתי, הוא מפקד ההר כבר כמעט שלושה חודשים. אחת המשימות היותר מורכבות שלו היא לשמור על רמת הכוננות הגבוהה של הכוחות בשטח. אסור לתת לפסטורליה וליופי של הטבע להטעות אותנו, השגרה מתעתעת, והדם של לוחמי צה"ל מרוח על הגבעות. לקראת יום הזיכרון קיבלו הלוחמים משימה: לטפל בכל האנדרטאות בהר, וזה הזכיר להם עד כמה הוא יכול להיות מסוכן.
 

אומנם אין מידע קונקרטי על התרעה מיידית לפיגוע או למהלך צבאי של חיזבאללה באזור, אבל בחודשים האחרונים, במיוחד לאחר שרוב כוח חיזבאללה חזר מסוריה, בצה"ל מזהים פעילות ערה יותר של לוחמי ארגון הטרור באזור. בצבא כבר יודעים לזהות היטב את מפקדי חיזבאללה בגזרה. חיים המג"ד מספר לנו שהם מזהים בשטח את האויב מבצע פעילות של איסוף מידע. הם עורכים תצפיות וסיורים משותפים עם צבא לבנון, שלמעשה משתף איתם פעולה באופן מלא. מסתובבים עם מצלמות שלופות ומצלמים את השטח.
 

אולי הם עוסקים בנוהל קרב, אולי מכינים תוכניות מגירה לביצוע פעילות עוינת עתידית. הנחת מטענים, פיגועים או מתקפה על המוצבים בהר בארטילריה או בנ"ט. ניסיונות שכבר נעשו בעבר. המרחב של הר דב הוא בבחינת מגרש משחקים של חיזבאללה, מקום שמאפשר עימות עם ישראל. אבל עימות מוגבל. בישראל סבורים שהארגון משתדל שלא להגיע למלחמה נוספת עם צה"ל. ועדיין, חיים המג"ד מספר את מה שבצבא חושבים - אסור לזלזל באויב. 
 

סא"ל חיים. צילום: דובר צה"ל


יעד מועדף לתקיפות 

הניסיון המבצעי שרכש ארגון הטרור בלחימה בסוריה הקפיץ אותו מדרגה בכל הקשור ליכולות להפעיל מסגרות גדולות כמו פלוגות וגדודים בפעילות קרקעית עם מעטפת אש משמעותית. לא עוד ארגון גרילה, אלא צבא קטן. "אם יהיה אירוע, הוא יהיה משמעותי", אומר סא"ל חיים. "יש להם יכולות טובות, נ"ט וארטילריה, והם מכירים היטב את השטח. כבר מזמן לא מדובר בכמה מחבלים".
 

ב־28 בינואר 2015 קיבלה החטיבה תזכורת כואבת למסוכנות של הגזרה, כאשר מארב של חיזבאללה ירה טילי נ"ט על שיירת רכבים צבאיים שנסעו בצומת כפר רג'ר, בדרך להר דב. מהירי נהרגו מפקד פלוגה בחטיבה רס"ן יוחאי קלנגל וסמ"ר דור חיים ניני ז"ל. זו הייתה תגובה של חיזבאללה לחיסול ברמת הגולן הסורית של קצינים איראנים ממשמרות המהפכה ופעילי הארגון, בהם גם בנו של עימאד מורנייה (ממנהיגי הארגון שחוסל ב־2008). לא במקרה נבחר הר דב למקום שבו התבצע המארב, בארגון רואים בו שטח לבנוני כבוש, אף שבפועל ישראל כבשה אותו מסוריה.
 

ההר שהפך ב־20 השנים האחרונות לסמל של חיזבאללה לעימות הנצחי מול ישראל, לא תמיד היה כזה. ב־1969 כבשה חטיבת גולני את ג'בל רוס, שרק שנה לאחר מכן יקבל את השם הר דב, על שמו של סרן דב רודברג, שנהרג מפצצת מרגמה באוגוסט 1970.
 

השטח הוא למעשה סורי. חיזבאללה ניכס את האזור על מנת לשמור את המאבק מול ישראל, שמעניק לו מעמד מיוחד בלבנון, כך מנתחים זאת בישראל. עד הנסיגה של צה"ל מלבנון בשנת 2000 היה ההר רחוק ממוקדי הקרבות המרכזיים של ישראל עם חיזבאללה ברצועת הביטחון. הנסיגה הישראלית שינתה גם את מעמדו של ההר. על מנת לשמור על תפקידו כמגן של לבנון, דרש הארגון נסיגה מלאה של ישראל מחוות שבעא, כשלמעשה הכוונה הייתה נסיגה מכל מרחב ההר. 
 

עד מלחמת לבנון השנייה ב־2006 הפך ההר למוקד עימות קבוע ואלים מול ישראל, ששיאו באוקטובר 2000, במתקפה של לוחמי הארגון שבה נהרגו לוחמי ההנדסה בני אברהם ועדי אביטן ונהג הסיור עומר סואעד וגופותיהם נחטפו. 
 

לאחר מלחמת לבנון השנייה נשמר השקט בהר במשך שמונה שנים עד 2014. בשנים האחרונות, מלבד ירי הנ"ט הקטלני אירעו עוד מספר אירועים חריגים בהר, בעיקר מקרים שבהם בהיעדר גדר מפרידה חדרו לוחמי חיזבאללה לשטח ישראל והניחו מטענים. ההבדל הוא שבשנים האחרונות חיזבאללה בוחר לרוב בפעולות צבאיות מוגבלות באזור ההר, בעיקר כמשוואה של תגובה לפעולות התקפיות המיוחסות לישראל בסוריה.
 

פעולה בהר דב נוחה יותר לחסן נסראללה, מזכ"ל הארגון, מכמה סיבות: השטח מאפשר פעולה צבאית בגלל המורכבות הטופוגרפית והעובדה שאין גדר באזור; לגיטימיות לפעולה בגלל המחלוקת על הקרקע; אין באזור אוכלוסייה אזרחית ישראלית, ולכן מבחינתם זו פעולה צבאית מול צבא ולא מול אזרחים. בחיזבאללה מעריכים שאם יפעלו בנקודות אחרות לאורך הגבול, שבהן יש אזרחים, אופי התגובה של צה"ל ישתנה בהתאם. על פי ההיגיון הזה שבו דבקים בישראל, הארגון אינו מעוניין במלחמה, אבל במקרים שבהם ירצה להגיב על תקיפות בסוריה - הר דב מבחינתו יהיה יעד מועדף.

הר דב. צילום: דובר צה"ל

 

השטח רוחש פעילות 

חיזבאללה חזר הביתה מסוריה, שם ניהל בפעם הראשונה מלחמה של ממש במדינה זרה מול אויב שאינו ישראל. המחירים ששילם כבדים מאוד. המצב הכלכלי שלו לא טוב. האיראנים מעבירים פחות כסף, והסיוע ירד ממיליארד דולר בקירוב ל־600 מיליון בשנה. לאחר שנים של שקט יחסי וריכוז המאמץ של חיזבאללה בסוריה, ישראל שוב חוזרת למעמדה המרכזי בסדר העדיפויות של הארגון. תשומת הלב, נוהל הקרב וההצהרות הפומביות, שמכוונות בעיקר לציבור הלבנוני - עוסקים בישראל.
 

לא במקרה, כאשר מנהיג הדרוזים הוותיק מלבנון, וליד ג'ונבלאט, טען שוב לפני כשבועיים שחוות שבעא היא שטח סורי, מיהרו בצמרת חיזבאללה לגנות את דבריו. מספר ימים לאחר מכן, בפעם הראשונה זה שנים, התקיימה הפגנה אזרחית במדרונות ההר בשטח הלבנוני, בחסות הארגון.
 

נסראללה מחזיר את הנושא לסדר היום בלבנון מתוך תפיסה התקפית הצהרתית, שעשויה להוות גורם מתיחות נוסף מול ישראל. במקביל, המשך התקיפות של חיל האוויר בסוריה עשויות להוביל בסופו של דבר לתגובה שתתקיים באזור ההר. המשך הפגיעה בהתבססות איראן בסוריה ופגיעה גם ביעדים של חיזבאללה יכולים להוביל לשינוי. 
 

אחת השאלות המרכזיות שנבחנת בצה"ל באופן קבוע היא מה יכול להיות הגורם שיהיה בבחינת המים שיגלשו מהסיר, שכן עד עכשיו חיזבאללה פעל באופן מושכל ופרגמטי בכל הקשור לסכנות בהעתקת העימות מסוריה ללבנון. להרוגים של חיזבאללה מתקיפות חיל האוויר בסוריה עשויה להיות השפעה כזו. בצה"ל כנראה מבינים זאת, ולא במקרה בשנים האחרונות למרות התקיפות הרבות של החיל - ככל הידוע לנו, לא נרשמו הרוגים מבין פעילי הארגון. 
 

בתוך כך גם למתיחות בין האמריקאים לאיראנים יכולה להיות השפעה. בשלב הזה ישראל מחוץ למשחק, אבל ככל שתהיה הסלמה נוספת בין ארצות הברית לטהרן זה יכול להשליך גם על האזור שלנו ועל האופן שבו יגיבו האיראנים ואולי גם חיזבאללה להמשך תקיפות של חיל האוויר בסוריה. לא במקרה נראה שבתקופה הזו ביקשו האמריקאים מישראל לשמור על פרופיל נמוך ולא להכניס אותם לעימות הזה. 
 

ולמרות כל הסיבות שנמנו כאן, אין להם ביטוי בשטח, ובהר דב לא מנשבות רוחות של מלחמה. ועדיין, אי אפשר להתעלם ממכלול הגורמים שעשויים להתלכד יחד ולהחזיר לאזור גבול לבנון את החיכוך הצבאי שבשנים האחרונות היה בעיקר בגזרת סוריה. מתוך הנחת המוצא של צה"ל, שאם חיזבאללה יבחר להגיב בהר דב זו תהיה תגובה בעוצמה שלא הכרנו בעבר, הוא מבצע בשטח פעולות שונות ברמה הטקטית. 
 

"אנחנו פועלים בשטח, ודרך הפעולות שלנו מנסים להבין את מה שלא גלוי לעין", מספר סא"ל חיים. "השטח רוחש פעילות, אבל אנחנו מזהים את התנועות שלהם ואת הניסיונות לאסוף מידע. התפיסה המבצעית שלנו היא לבצע כל הזמן בשטח פעולות יזומות, לארוב לאורבים. לכאורה אין חיכוך ישיר, אבל מתחת לפני השטח קורה כאן הרבה". 
 

חיים המג"ד מביא בחשבון שלמרות פעילות הכוחות, יכול להיות מצב שחיזבאללה יפתיע. שפעולה של הארגון בהר תוביל בשלב הראשון להישג שיוכל לזקוף לזכותו. גם במקרה כזה הוא סבור שמוכנות הכוחות, יכולות האש של טנקים ושל אמצעים נוספים לצד פלוגות החי"ר יחזירו את היוזמה לידי צה"ל ויבלמו גם מתקפות משמעותיות יותר על ההר, אם יהיו.

tguvot@maariv.co.il