מוצ"ש, קפה "קסטל" בתל אביב. שימון ואני יושבים על השולחן, מחכים ליוסי שיגיע. "תקשיב, קוף, לאט איתו. כמו דייג, נמשוך אותו לאט, אתה תמיד מתרגז ומתעצבן. לאט, אחי, נעלה אותו בחכה. תן לי, אני איתו 35 שנה". בסדרררר, איך שאתה רוצה. אני צופה מהצד. "תביט, הנה הגאון", קרא פתאום שימון, "תראה איזו הליכה, אלן דלון שלנו. חתן התנ"ך של פתח תקווה. שתוק, תן לי לדבר". אבל בעדינות, שימעלה, אל תפחיד לי את הטרף. "עלי, רק תשתוק".

שב, יוס, הזמנתי לך אספרסו כפול, ותכף גם תהיה סודה של הביוקר. אני יודע שאתה לא שותה סודה תוצרת הארץ. נו, איך היה בחצי הגמר של היורו־וויז'ה? מהתמונות ששלחת בוואטסאפ, נראה לי שעברת קבוצה. הרומני שישב לידך והדביק לך בוסות בצוואר, ותפס לך בירך - התמונות האלה היו סוף.

"תקשיב, רון", התחיל הקורבן המיועד להסביר לנו מה קרה שם באקספו בגני התערוכה. "היה מדהים. עזוב אותי מהשירים והצחוקים. איזו הפקה, סוף. מאוד נהניתי". כן, ראינו שנהנית. עכשיו תקשיב לי טוב, כמו שאמרתי לרונית אשתך, עד שאתה לא עובר חיטוי בטמפרטורה גבוהה, אתה לא מתקרב אלי. לא טיפולים במים ולא כלום. בעצם, אני לא רוצה שתיכנס למים כשאני מגיע. יש לך מספיק עבודה בחוץ. תשקה את הצמחים הפסיכיים שלך בחצר.

"שימון, תקשיב לי", יוס לא נרגע. "עזוב את רון, הוא דביל. מרימי בטופ 3 בתחרות. שמעת אותי? לא הולנדי ולא עננים. אני מבין בזה".

שימון בעט לי ברגל שאשתוק. "מה אתה אומר, יוסי? טופ 3, ממש ככה?".יוסי שתה את כל האספרסו בלגימה אחת, ואמר את מילות הקסם. "אתה יודע מה, שימון? בוא נהיה ענייניים: טופ 10, על ארוחה אצל אהרלה לשניכם. אם אני מפסיד, אני משלם שלוש ארוחות; אם אני מנצח, אתה משלם". חטפתי עוד שתי בעיטות לרגל משימון, כדי שאשתוק.

# # #

הבהרה חיונית: יוסי אטיאס הוא המהמר הגרוע ביותר בעולם. אגדה עירונית שהייתה באמת מספרת שיום בהיר אחד לפני כארבע שנים, בתחנת טוטו בגבעתיים, ניגש אליו תותח בתחום עם הצעה בלתי חוזרת: יש מאה הימורים בווינר. אתה תיקח משחק אחד שרק אתה בוחר, וזה מחייב אותי להמר על הקבוצה השנייה - תיקו לים. מי שמפסיד, מזמין שולחן לעשרה לארוחת צהריים ב"דיקסי". יוסי הסכים, ובחר במשחק של מנצ'סטר יונייטד באצטדיונה אולד טראפורד. יונייטד הפסידה לקבוצת תחתית ב־ב־י־ת!!!

כן, הבנאדם מנחוס על מלא. כפי שנכתב פה לא מעט פעמים, מדובר בדואליות של יוס ההידרותרפיסט - אלוף במים, אבל לוזר מחוץ להם.

# # #

שימון הביט בו ואמר: "אתה יודע מה, בוא נעשה את זה מעניין יותר, שגם נוכל להסתלבט זה על זה. אתה מקבל את עשרת המקומות הראשונים, אני את השאר. מי שמפסיד מארגן אצלו ארוחת ערב על האש, בתפריט שרון יקבע. הולך?".נרשמה דקה של שקט, ויוס הסכים. חטפתי עוד בעיטה משימון הגמד (2.02 מטר גובה, 1.0 מטר רוחב) ואמרתי: יוס, אני מצטרף. אם תנצח, יש לך שתי ארוחות, מהגמד וממני. אתה בא רק אורח. אם תפסיד, הפסדת פעם אחת. נתתי לך גם את המקום העשירי, כולל. אם תלחץ, אתן לך את ה־11. סגור?

הגמד התפרץ. "אין 11. רק העשרה הראשונים! אתה רוצה או לא?". בסדר, לי אין בעיה. אבל תן לו עוד מקום, בוא נהיה הוגנים, שימעלה. "די, נמאסתם עלי", אמר יוס. "לא צריך נדבות. אני בעשרה וטוב לי עם זה. אבל הארוחה השבוע. סגור?". הגמד ואני צרחנו "סגור!".

# # #

חזרתי הביתה, דיווחתי לכיפוש על העסקה, וביקשתי ממנה למהר להדליק נר ולעשות "שחור" למרימי המתוק. "רק אם תראה איתי את התחרות, מאמי. ואין 'שחור', אין דבר כזה. אתה יודע שאני לא מאמינה בזה, אבל אצלך כל מרוקאית זו מכשפה". ככה גדלתי, כיפוש, ואת גם אומרת שהכל את מרגישה בבטן לפני שזה קורה. אני כבר זקן מכדי להשתנות. "ואני לא מסכימה שתתערב יותר", המשיכה האישה. "הבטחת לי לפני שבע שנים שנגמר. אמרת 'מילה של קוף'".

בסדר, בסדר, אז הבטחתי. כאן זה כסף על הרצפה, מה את נלחצת? "לא נלחצת, אבל אני מכירה אותך. אתה לא יודע להפסיד. ואיך שתתחיל ספירת הקולות, תתחיל לשגע אותי".

# # #

התחילה התחרות, מחווה לאלבום הראשון של בוב דילן במדיסון סקוור גארדן ב־1993 - זה לא היה. כל מיני טיפוסים פעו כמו כבשים. ואז עלה קובי מרימי, כדי לייבב על הבמה. נו, כיפוש, מה את לגיד? "הוא שר יפה, אבל לא ינצח". מי דיבר על ניצחון? אני מדבר על טופ 10, את בסדר? תבררי לי בוואטסאפ עם החברות שלך, ותעקבי בפייסוש מה אומרים. אני מושקע פה, אל תשגעי אותי.

חיכינו למדונה. ראיתי אותה בקונצרט בג'ונס ביץ' בלונג איילנד לפני 30 שנה. כבר אז חשדתי שהיא לא שרה, אלא נעזרת בפלייבק, בהרבה רקדנים ובשואו גדול, אז שכחתי. עכשיו הגברת (שהיא בגילי), כבר זקנה בלה שמשוכנעת שהיא בת 19 - אבל היא לא. כיפוש ספרה לפחות עשר התערבויות כירורגיות בפניה ובגופה איך שמדונה החלה לקרטע על המדרגות, ואני נבהלתי ואמרתי לעצמי: הלו, שמישהו יעזור לקשישה הזו! מה נסגר?! היא תתפרק פה. האוזן האחת שאני עוד שומע בה טונים נמוכים קבעה שהיא שרה ליד השיר, או בעצם לא שרה, אלא מספרת סיפור. אולי זה מספיק לגיאצ'ו לפני השינה, לא בטוח.

אבל לכיפוש אמרתי: תקשיבי, היא בת 60, נראית יופי לגילה. ודי כבר עם הספירה של הפלסטיקה. אני מכיר 15 נשים בגיל 40 שגם אם היו ארבעה חודשים באיכילוב, מורדמות ומונשמות, והרופאים היו עובדים עליהן עם פטיש ואזמל כמו בסדרה "ניפ/טאק", לא היו נראות ככה בסיום הפרוצדורה.

המשכתי: תעשי כבוד לוואפ (גינוי גנאי למהגרים איטלקים מראשית המאה ה־20; קיצור של וית'אאוט־פייפרס) הזו. וגם היא לא עלתה לנו כסף. איזה מיליארדר שפך עליה 1.25 מיליון דולר, היא השלימה את ההפרש. "מאמי, הכל אצלך זה כסף? היא לא טובה וזהו", סיכמה כיפוש. וואו, הטוב לב שלך נשפך על הספה ועל השטיח. אני אלך להביא גיגית, שנשמור על זה.

# # #

התכתבתי עם שימון הגמד כדי לברר אם הוא מודאג. "אין מצב, אחי. תתחיל לארגן תפריט. שיהיה גם לוקוסים ברוטב לימון, גם שיפודי פילה וצלעות טלה. ניצחנו כבר בשש בערב. תרגיע. ראית את הזקנה? עשתה לי עצוב". כן, גם לי. האלטע־אידענע הזו הסריחה את הבמה. פוי. כמעט נרדמתי. קודם לכן ביליתי חמש שעות עם הצדיק שלי בבריכה. הוא טמטם אותי, והמים היו קרים, וכל רבע שעה תיזז אותי מהבריכה ל"שאקוזי" של המים החמים בספא. אוקצור, הייתי מותש. אבל אני מושקע כאן, אז החזקתי מעמד במאמץ רב.

לא הבנתי את שיטת ההצבעה. אני עוד זוכר את פרנק נף או מישהו מנהל עם הפפיון את הספירות, אבל שינו מאז את המאכערייה, חוץ מאשר את ההצבעות ההדדיות של יוון וקפריסין עם הדוז־פואה, ואת בריטניה, שגם אם תשלח את אדל ליורו־וויז'ה, תרד ליגה. תכלס, זה נראה לי כמו אירוע העוקץ השנתי של כל הגייז באירופה.

מרימי צנח לתחתית, והתחלתי להתאהב ביבשת האנטישמית. אבל משום מקום וללא התראה מוקדמת בלארוס נתנה לנו דוז־פואה. הזדקפתי בספה, הדלקתי מיד סיגריה ושפשפתי את העיניים.

כיפושששש, מה קורה כאן? היא צחקה ואמרה: "חבל שלא מצלמים אותך. בשביל להרוויח שיפוד, אתה מוכן שתישרף המדינה. לא, לא להאמין. הלוואי שקובי ידורג חמישי, רק שתלמד פעם אחת לעשות מה שאני מבקשת ולא להתערב יותר". איזה חמישי, איזה? מה נסגר איתך? מה זה פה, נותנים ניקוד על בכי? רדי ממני במיידי.

# # #

כתבתי לרוברט, שהיה במסעדה של צלעות טעימות בקליבלנד, שצפוי אסון. גם לא נפלה שום קוליסה, גם ההפקה מדהימה ויחיא סנוואר לא צבע לנו מסך בכתום - ועוד נהיה בעשירייה. מה קורה כאן? "מספיק, קוף. שילמנו ליחיא 30 מיליון דולר כדי שיהיה שקט בגזרה. וגם אני בחו"ל, אז זה לא מעניין אותי. אני אוהב טילים על תל אביב כשאני בארץ, הבנת? ומה רוצה ממדונה? שמעת מה אהרל'ה אמר? ברגע שהיא החליפה את השם לאסתר, נגמר הסרט. היא יידעלה משלנו, ולכן היא עוקצת. לשיר היא סיימה לכל החיים. ועכשיו אל תטריד אותי, בדיוק הגיעה הגלידה עם המפל שוקולד".

פולו כתב לי שנשבר לו הלב מאסתריקה. בנאדם, אני בקרב פה שקובי לא יהיה בעשירייה, מה אתה מ־־־ן לי ת'מוח עם אסתר.

"אוי, קוף, אתה כל כך מטומטם. 20 הוא לא יהיה. הזנב של הכלב אף פעם לא מתיישר. היינו צריכים שם את שפיטה, אחרי ששלווה לא רצו להופיע. קובי יכול לשיר באופרה ובלוויות. תהיה רגוע".

בסדר, אמרת לוויות, זה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה. אבל תודה על העידוד. זה היה חשוב לי. פתאום התמלא לי מסך הנייד ב"דייייייי. מה קרה פה?". הגמד נכנס ללחץ, אבל עודדתי אותו שפולו אמר שקובי לא יהיה ב־20."רון, אני לא יכול להפסיד ליוסי. גם בשש־בש, כשהוא השווה לי פעם במארס, הפכתי את הטאולה. הבנת?".

הבנתי. תהיה רגוע. כל המשתתפים בגוד־איבנינג־תל אביב סיימו לתת את הצגת הנוכלות. חשבתי שדי, שניצחנו, אבל התברר שיש קהל קנוי בעולם, ערימה של טמבלים שסימסו בעלות של שני שקלים ל־SMS את חוות דעתם המלומדה. ואז קיבלנו 50 נקודות. עד עכשיו לא הבנתי למה ומדוע. אנשים נורמלים כבר נרדמו מזמן, אבל אני חיכיתי לתוצאה הרשמית. לקח זמן, הסיוט הסתיים ושלחתי ליוס וואטסאפ: 23. סופי. תקבע יום השבוע. נרדמתי מיד, מבסוט חאלס.

# # #

השבוע נפתח יופי. כל דיירי אגם הדרעק המשיכו לרמות - גועליציה ואופוזיציה. לא להאמין שאנחנו נאלצים בחוק לממן את הטומאה הזו. את העין שלי משך דווקא ברק כהן, פינגווין מושעה מחונטת עורכי הדין, שמנהל מאבק צודק בבחירות לוועד המנהל של הלשכה. מתברר שפינגווינה בשם רוני קפנר, שמחזיקה משרד בתל אביב, מתמודדת בכלל על מחוז המרכז של הלשכה, ושכרה משרד בנתניה ארבעה חודשים לפני הבחירות, כדי להציג מועמדות. אף פעם לא דרשתי מפינגווין לומר אמת, חס וחלילה להצהיר אמת, אבל המקרה של קפנר משול לאצבע בעין. והרי היא ולהקת הפינגווינים מוחים נגד אגם הדרעק, שמעוניין לפגוע כמה שניתן בעצמאות מערכת המשפט בישראל.

איך הם אומרים: מוות לדמוקרטיה. מתים או לא, אבל כל עוד חיים, מדוע להונות (לכאורה) את ציבור המצביעים שלה? אולי לא כולם יודעים שהיא משתמשת (לכאורה) במשרד במחוז המרכז רק כדי להיבחר (לכאורה), אבל עיקר פעולתה הוא במחוז תל אביב (לכאורה)? למדנו מסאגת אפי נוה איזה כוח מקבל פינגווין שנבחר ללשכה. הוא מעורב במינוי שופטים, מתלקק על דיירי אגם הדרעק וסגל א' בכל אירוע רשמי וממלכתי. איך בדיוק מאפשרת לשכת הפינגווינים את המחטף הזה? מדוע הם לא מודיעים: "גברת קפנר, אינך יכולה להתמודד בבחירות ממחוז מרכז, כי קיים חשד סביר שנקטת צעד אסור". אבל נכון לעכשיו כלום לא קורה, הגילדה ממשיכה בשלה, והגברת קפנר עוד עלולה להיבחר, למלא תפקיד במוסדות המשמעתיים של לשכת הפינגווינים, ולהשעות אקטיביסטים כמו ברק כהן.

ככה זה אצלנו בכתריאלבקה, יורים ובוכים. מעניין איך מתבטא תפקיד מרכזי בלשכה, כדי לקדם את העייסק הפרטי. נבדוק עוד כמה חודשים את התשואה אצל רוני קפנר.

# # #

ממשלה עוד אין, והאמת שלא צריך. הכל מסודר. החניוקים ממשיכים לקבל כסף עצום, כל פוליטיקאי סוג ז מספר לנו שזה רצון הבוחר. רגע! הבוחר החילוני, מצביע ימין אדוק, הצביע כדי שהחניוק יעשוק אותו? כי לא ראיתי את זה בקמפיין של הליכוד, אבל זה כנראה בגלל שאין לי פייסוש, אז לא נחשפתי לביבי נואם ב"הליכוד TV". ייתכן שהוא כן הסביר לבוחריו שחובה עליהם להמשיך לייצר כסף כמסים, כדי לממן את החניוקים? אני זהיר מאוד, כי אולי הוא כן אמר ואף אחד לא שמע. אבל קיימת סבירות כזו, שהוא אמר והצהיר.

אין בי כעס על ביבי, שמתנהג ומתנהל כמו ראש ארגון פשע, שלא רוצה להגיע לבית המשפט. זה מהלך לגיטימי, ולא היינו אומרים כלום אם שלום דומרני, עמיר מולנר ואחרים היו נוקטים את אותה שיטה. הבעיה היא במנגנון המשפטי שמסכים להיות צד בפארסה, וכמובן האופוזיציה הרקובה שמארגנת מסיבות ברחבת מוזיאון תל אביב. אחת מהן תהיה מחר, במוצ"ש. מה יאמרו שם? ממתי עצרות מטופשות עם נואמים בינוניים גרמו כאן לשינוי?! מה יאמר יהירקה, הרוח החיה באירוע?

לא מארגנים טקסים ומסיבות כצעד מחאה, אלא מוחים בבלפור על הכביש. אין לאף אחד בעיה אישית עם הליכוד, הם ניצחו בבחירות. הבעיה היא עם ראש הממשלה, ולכן חובה עלינו למחות נגדו כמנהל האירוע שמבטיח מתנות לשותפיו על חשבוננו, בתנאי שיתחייבו למנוע ממנו לעמוד לדין.

# # #

בערב רביעי אירח אותנו יוס בעולם המים שלו. השתכשכתי בבריכה החמה, והוא קצץ סלט ועמד במנגל שלוש שעות כדי להכין לנו שיפודי פילה, צלעות טלה ופרגיות. היה טעים אש. סינג'רנו אותו כל רגע להביא לנו קרח לשתייה, ואף על פי שהיה מדהים, הודענו לו בסיום שהיה אירוע בינוני, ושאלנו אם הוא רוצה ריוואנז', עוד התערבות בתנאים נוחים.

"אני איתכם סיימתי", הוא הודיע לצערם של הנוכחים, שרבצו נפוחים מאוכל על הכורסאות בדשא. "אני לא מתערב איתכם יותר". הבטתי בגמד בעין שואלת, של מה יהיה. "אל תדאג", אמר שימון. "הוא ייפול לנו ליד. תן לו זמן, אני מכיר אותו. אל תלחץ, זה יגיע. סמוך עלי".

נ.ב.

מירי רגב לא שיקרה כשאמרה שתמכה בגדעון סער בפריימריז של הליכוד. היא רק לא אמרה אמת. אל תחמיצו היום את הפרשנות של הצדקת על פרשת השבוע בטוויטר. בטח היא תתמקד בדיבר התשיעי: לא תענה ברעך עד שקר.

tguvot@maariv.co.il