הנה מקבץ מאמירותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול, בצירוף תיקונים והערות: לפני חודש וחצי אמר העם את דברו. הוא רוצה שתקום ממשלת ימין בראשותי.

לא מדויק. 35 מנדטים הצביעו עבורך. כלומר, פחות מ־30% מהציבור. בעד גנץ/לפיד הצביעו גם 35 מנדטים. אישית, הוצאת תיקו נגד גנץ. העם אמר את דברו בהקשר אחר: הוא מעדיף ממשלת ימין על ממשלת מרכז־שמאל. 65־55. זהו רצון העם המדויק.

בימים האחרונים אני עושה מאמצים אדירים לקיים את רצון העם. להקים ממשלת ימין ולמנוע בחירות מיותרות, יקרות, בזבזניות.

לא נכון. אם היית רוצה לקיים את רצון העם באמת, היית מבקש ממפלגתך למנות לך מחליף. במקרה כזה, "רצון העם" היה מתגשם בן רגע. היתה קמה ממשלת ימין. באותה הזדמנות היית מקיים את הבטחתך מלפני הבחירות, מתייצב לשימוע ומתמודד עם האישומים. כך הצהרת והטפת ואמרת לאורך השנתיים וחצי האחרונות, תוך הכחשה גורפת שיש בכוונתך לפצוח בחקיקה אישית שתפרק את יסודותיה של הדמוקרטיה הישראלית על מנת להושיעך מאימת הדין.

ואם ב"רצון העם עסקינן", סקר טרי מאתמול מראה שרצון העם הוא שלא תחוקק את חוקי החסינות שנועדו למלט אותך מאימת הדין. בציבור הכללי רוב עצום שולל את המהלך הזה (66־19), אבל גם בקרב מצביעי הימין והחרדים "רצון העם" ברור: 44 נגד, 32 בעד.

אין שום סיבה בעולם לשתק את המדינה לעוד שנה וחצי.

לא נכון. בחירות זה שלושה חודשים, לא שנה וחצי. יחד עם הרכבת הממשלה, ארבעה וחצי חודשים. עדיין, הרבה פחות משנה וחצי. צריך לדייק, מר נתניהו. אין שום סיבה לבזבז מיליארדים, אין שום סיבה לעשות זאת כשהפתרון מונח לפנינו. זה נכון, בעיקרון. אבל כשמחשבים את המיליארדים שאתה מבזבז כדי להפוך את הכנסת לעיר מקלט, את ההטבות המפליגות לחרדים ולמתנחלים שאתה עומד להעניק ברוחב יד כדי להימלט מאימת הדין, המיליארדים של הבחירות נראים קצת אחרת.

אביגדור ליברמן. צילום: מרק ישראל סלם

אני הבאתי את הפתרון הזה. הוא מגייס את החרדים בדיוק לפי הדרישות של צה"ל, בדיוק לפי המספרים של צה"ל, בדיוק לפי התנאים של החוק, כולל הסנקציות. הכל יש שם. הוויכוח כאן הוא קוסמטי, הוא סמנטי.

לא מדויק. מרוב פתרונות שהבאת, מר נתניהו, משבר הגיוס של הציבור החרדי הפך להיות הברקזיט הישראלי, שנות דור. הרי כבר היה חוק גיוס שממשלתך העבירה ב־2013, לדרישת מפלגת יש עתיד. לקח לך חצי דקה לבטל אותו כשחידשת את "הברית ההיסטורית" עם החרדים. אביגדור ליברמן הצהיר מהרגע הראשון שלא יתפשר ולו על פסיק מחוק הגיוס שכבר עבר בכנסת. הוצאת מכסות הגיוס מהחוק לידי הממשלה הן צחוק מהעבודה. זה נכון, אתה עושה צחוק מהעבודה ומציבור המשרתים כבר עידן, אבל לפעמים קם מי שאומר "עד כאן".

אבל כל מי שמסתכל על המציאות מבין שאנחנו צריכים לגלות אחריות ולהקים ממשלה מיד. נכון, לשם שינוי. ולכן יש לך שתי דרכים לתרום לתובנה הזאת: להניח למועמד ימין אחר להקים ממשלה מיד (כחול־לבן תתמוך, למשל, בממשלת אחדות בראשות יולי אדלשטיין), או להחזיר את המנדט לנשיא המדינה. אתה בוחר בפתרון המשתק והמיותר של בחירות כי מבחינתך המדינה זה אתה.

כולם מבינים את זה, בהם גם ידידי הטוב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הוא אמר היום שהוא מקווה שהדברים יסתדרו עם הקמת הממשלה ושהוא ואני נוכל, כך הוא אמר, להמשיך ולחזק את הברית בין אמריקה וישראל ולהפוך אותה לחזקה עוד יותר מתמיד. הוא הדגיש, יש לנו עוד הרבה דברים לעשות.

הוא צודק. יש לנו אינסוף דברים חשובים לעשות. אתגרים ביטחוניים, שליברמן מכיר אותם היטב, אתגרים כלכליים, אתגרים חברתיים, כמו הפנסיות שאנחנו רוצים להעביר לטובת ציבור הפנסיונרים, כמו חיזוק ההתיישבות, חיזוק הביטחון, חיזוק הברית עם ארה"ב, ועוד הרבה מאוד דברים שמונחים על הפרק.

כן, היה צפוי שתגייס את טראמפ בשלב הזה. האם אתה מנסה לרמוז, אדוני ראש הממשלה, שבלעדיך אין ברית עם ארה"ב?

כלומר, אם למשל תקום ממשלה בראשותו של יולי אדלשטיין, או גדעון סער, או גלעד ארדן, או ישראל כץ, או רחמנא ליצלן אפילו בני גנץ, הנשיא טראמפ יכנס מיד מסיבת עיתונאים, יכריז על סיום הברית עם ישראל, יחזיר את השגריר פרידמן ויספק לאיראן פצצה גרעינית אמריקאית? אתה יודע שלא. יש לך מניות בפריחה העכשווית ביחסים עם אמריקה, אבל הם היו שם לפניך ויהיו שם גם אחריך. טראמפ הוא ידיד טוב, אבל לא רק שלך, גם שלנו. של מדינת ישראל ועם ישראל. שום דבר לא רשום על שמך בטאבו, מר נתניהו, אף שיש כאלה שמתחילים להאמין שכן.

עוד אפשר להתעשת

מה, אנחנו הפכנו למה שפעם הייתה איטליה?

ראשית, עדיף איטליה על טורקיה. שנית, אתה באמת מתחיל להזכיר את סילביו ברלוסקוני.

אנחנו מדינת ישראל. אנחנו מדינה חזקה. אנחנו מדינה דמוקרטית. קיבלנו הכרעה. נלך ונקים את הממשלה הזאת. אני מצפה שטובת המדינה תגבר על כל שיקול אחר ועל כל אינטרס אחר. וכך אני נוהג.

לא נכון. אם כך היית נוהג, היית מפנה את הדרך, ממש כמו שעשה אהוד אולמרט ב־2008, עוד בטרם הוגשו המלצות המשטרה נגדו. אם טובת המדינה גוברת על כל שיקול וכל אינטרס אחר, לא היית משנה את עורך ומתהפך על מערכת המשפט החשובה מאין כמותה. לא היית הופך את טובי משרתיה לבוגדים. לא היית מסמן אנשים שעבדו איתך ומונו על ידך כמי שקשרו קשר להפילך. לא היית מאפשר למשרתיך העילגים לחרף ולגדף את כל מה שנבנה כאן בעשרות השנים האחרונות. היית נחרד כשאחד האנשים הקרובים אליך ביותר מצהיר שהמערכת הזאת עתידה "לשלוח איש חף מפשע לכלא".

היית עומד בהבטחתך המפורשת להגן על כוחו ועצמאותו של בית המשפט העליון. לא היית מעלה בדעתך למנות איש מסוכן כמו בצלאל סמוטריץ' לשר המשפטים או שר החינוך. לא, מר נתניהו. השיקול העליון שלך הוא הצלתך, לא טובת המדינה. וכן, נכון, אנחנו מדינה חזקה, אנחנו מדינה דמוקרטית. אתה, למרבה הצער, מנסה להחליש את הדמוקרטיה ולפרק אותה כדי להינצל.

זו פשוט לא הדרך. עדיין נשאר זמן. עוד אפשר להתעשת.

או, כאן אתה צודק. אתה עוד יכול להתעשת, מר נתניהו. להפסיק לאזוק את עצמך לקרנות המזבח. לכבות את האש ששילחת במועדון שבו כולנו יושבים. לקיים את הבטחתך ולהפיל את האישומים נגדך בשימוע, ואם לא - אז בבית המשפט. להרפות מהמדינה וממוסדותיה. אין סכנה שתקום ממשלת שמאל. אף אחד לא מתכוון להחזיר שטחים או לפנות התנחלויות. זה לא על סדר היום. אתה זכאי וצריך להילחם על חפותך, כנהוג במדינת חוק. ואילו ישראל, פשוט צריכה לחזור לשפיות.

ביבי, אתה צריך להילחם על חפותך, וישראל פשוט צריכה לחזור לשפיות

הגיע הזמן להפסיק לאזוק את עצמך לקרנות המזבח. לכבות את האש ששילחת במועדון שבו כולנו יושבים. לקיים את הבטחתך ולהפיל את האישומים נגדך בשימוע או בביהמ"ש