אבל כחלון בחר את האפשרות הראשונה. הוא העדיף להתפוגג לתוך הליכוד, מאשר להיעלם בבחירות. הוא מקווה שהכאוס הישראלי יבלע את החרפה הזו שהוא ממיט על עצמו, ובעוד שבוע־שבועיים, חודש־חודשיים, מקסימום שנה־שנתיים, ישכחו לו את זה. מה יש, גם צחי הנגבי ערק לקדימה וחזר. מה קרה?
אם יחליט כחלון שהוא אומנם חוזר לליכוד, אבל עושה את זה עם עמוד השדרה הערכי שלו ועם המצפון הז'בוטינסקאי שאמור להיות לו ולכל חברי התנועה הזו, תיחשב חזרתו לליכוד כמהלך לגיטימי של מי שמנסה לשמור על חיותו הפוליטית. אם יתייצב, יחד עם שלושת ח"כיו, לשירות הוד מלכותה ויתגייס למשימת שריפת המועדון של כולנו לשם מילוטו של הנאשם מדין, יהפוך בן לילה למי שהמיט חרפה על עצמו ועל מעשיו, אנדרטה חיה, בועטת ויורקת של האופורטוניזם בשיאו. הכדור אצלך, משה.