המו"מ בין בנימין נתניהו לאבי גבאי היה רציני, מפורט, ממושך ודרמטי. החלק המכריע נפרס על פני שתי יממות, נון-סטופ. הוא הזכיר מאוד את המו"מ בין נתניהו ליצחק הרצוג לפני שלוש שנים, רק על סטרואידים. כל מה שביבי ובוז'י עשו במהלך יותר משנה, קרה הפעם בין נתניהו לגבאי ב-48 שעות. נתניהו הציע לגבאי את האוצר, אבל כשהתברר שכחלון מתעקש להיות שר האוצר עד העברת התקציב הדו-שנתי בנובמבר, הוא הציע לגבאי את תיק הביטחון, "בינתיים".

נתניהו גייס את החרדים וסחט מהם הבטחה שיסכימו לוותר על ה"רפורמות" במערכת המשפט, כלומר בלי התגברות וחסינות, לדרישת גבאי. יו"ר מפלגת העבודה התעקש לקבל את אישורם של כל השותפים הקואליציוניים לוויתור של נתניהו על הפגיעה במערכת המשפט, וקיבל.

נתניהו אמש במליאה. צילום: מרק ישראל סלם

נתניהו העיר את גפני ודרעי אתמול עם שחר. ליצמן היה כבר ער. התקיימה שיחת ועידה והחרדים הסכימו. בנוסף, השקיע ראש הממשלה מאמץ לארגן סולחה בין אבי גבאי למשה כחלון לכבוד חתונת הדמים החדשה. הם היו אמורים "להתחלף" בתיק האוצר בנובמבר. גבאי זרם, כחלון סירב, אבל הסכים ל"פגישה עניינית".

בהתחלה דובר על הצטרפות של מפלגת העבודה כולה למהלך, כשהגיעו הסירובים מכיוון יחימוביץ ושמולי, התמקד המאמץ בהבאת שלושה ח"כים מהעבודה והסתיים במאמץ נואש אחרון להביא רק את אבי גבאי וטל רוסו. ההדלפה לעמית סגל טירפדה את המהלך, כשגבאי נוכח בעוצמת ההתנגדות הציבורית והפוליטית.

בסוף היום מצא נתניהו את עצמו ללא ממשלה. גבאי מוצא את עצמו היום ללא מפלגה. בדיוק כמו כחלון, בדיוק כמו כל אלה שהאמינו להבטחות של נתניהו בשני העשורים האחרונים.

הטור המלא מחר במעריב סופהשבוע