שדה התעופה T4 שנמצא במחוז חומס, הפך בחודשים האחרונים למרכז המשמעותי ביותר להעברת אמל"ח מאיראן לסוריה. למעשה, לאחר תקיפת המרכז הלוגיסטי של משמרות המהפכה בשדה התעופה בדמשק בינואר האחרון, האיראנים העתיקו את מרכז פעילותם לשדה התעופה הזה ולא רק בהקשרי הנשק. הרוב המוחלט של הציוד ואמצעי הלחימה האיראנים מגיע דרך משלוחי אוויר ולא דרך היבשה. בהקשר הזה התקיפה המיוחסת לישראל אתמול בלילה ב-T4 אינה צריכה להפתיע איש. ישראל אומנם הנמיכה במידה משמעותית את היקף התקיפות של חיל האוויר בסוריה בשל סיבות שונות ומגוונות, הקשורות בעיקר לרוסים ולאמריקאים, כאשר לשתי המעצמות יש בעת הזו אינטרס שלא תהיה הסלמה ביטחונית נוספת בסוריה.

במערכת הביטחון מסבירים כי למעשה שיטת הפעולה השתנתה. ראש מטה חיל האוויר הסביר לאחרונה בראיון למעריב, כי עקרון הפעולה של צה"ל עבר מכמות לאיכות. ישראל אולי תוקפת פחות, אבל כאשר היא עושה זאת היא כבר מנצלת הזדמנות ומבצעת תקיפה משמעותית.

בכל זאת, התקיפה הלילה חריגה בכך שגם אם נניח שהיא הייתה כנגד מטרה משמעותית, הקשורה להתבססות האיראנית או התעצמות חיזבאללה, הרצף של שני לילות רצופים של תקיפות המיוחסות לישראל ומספר ההרוגים בסוריה הוא חריג אפילו ביחס לשנת השיא של פעילות חיל האוויר בסוריה. השאלה הפתוחה היא האם בעקבות מתיחת משוואת התגובה הישראלית, נראה שוב תגובה התקפית גם מהצד השני.
תיעוד הפגיעה בחרמון. קרדיט: אתר החרמון
בשנים האחרונות ההרתעה הישראלית בצפון מספקת הישגים טובים במתן גמישות הפעולה לחיל האוויר לפעול בסוריה, אל מול הלחצים הגוברים מצד איראן חיזבאללה וסוריה. לא בטוח שזה יספיק גם לחודשים הקרובים. התמונה מורכבת ביותר וגם מי הארגון או הצבא שביצע את הירי לעבר החרמון, זאת שאלה שעדיין אין לנו תשובה עליה. 

מי ירה לחרמון? יש מגוון אפשרויות
החשודות המיידיות במקרים של ירי למרחק של 40 ק"מ הן אותן מיליציות שיעיות הפועלות בחסות כוח קודס האיראני. אבל יש מגוון אפשרויות נוספות, בהן גם אפשרות כי מדובר במיליציות הפועלות דווקא בחסות חיזבאללה. הסורים באזור הגולן חזרו לאותן עמדות לאורך הגבול ממש כפי שהיה לפני מלחמת האזרחים, אבל בפועל הסורים אינם אותם סורים והגבול אינו אותו גבול. בחסות עמדות התצפית והבסיסיים לאורך הגבול פועלים - מאותם מקומות ממש - גם כוחות של חיזבאללה. את הממצאים מציגים בישראל לרוסים ולאמריקאים בדיונים שונים, ומן הסתם הנושא הזה צפוי לעלות גם בפסגה הביטחונית שאמורה להתקיים אצלנו בחודש הבא.
מבחינת ישראל, ההכרעה הברורה במלחמת האזרחים לטובתם של צבא אסד, רוסיה, איראן וחיזבאללה, אינה סוף פסוק בכל הקשור לאיומים הביטחוניים הנשקפים לישראל ובמידה מסוימת הסיכוי להסלמה עתידית אפילו גבר. לכאורה, הנחת מוצא סבירה היא, כי אם חיל האוויר יפסיק לתקוף בסוריה, גם בצד השני ינצרו את האש. אבל בישראל, שבכל מקרה לא מתכוונת להפסיק לפעול בסוריה, סבורים שזה רחוק מאוד מלספר את התמונה המלאה שהתהוותה בסוריה בשנה האחרונה. הפעילות הישראלית אומנם צמצמה במידה מסוימת את הנוכחות האיראנית, אבל חיזבאללה פועל בכמה מישורים לחזק גם הוא את האחיזה שלו בסוריה, מבניית יכולת אופרטיבית למלחמה מול ישראל מאדמת סוריה, ועד לביצוע פיגועים לאורך הגבול ברמת הגולן. 
אפילו על שאלת היסוד מדוע בוצע הירי לעבר החרמון לפני יומיים, ועל ידי מי, קשה מאוד לענות בשלב הזה. האפשרויות נעות בין העברת מסר איראני בעקבות הסנקציות האמריקאיות, ההכרזה של טראמפ על ריבונות ישראל ברמת הגולן ואולי בתגובה לתקיפות ישראליות בסוריה (למרות שיש פחות כאלה בתקופה האחרונה) ועד לאפשרות של הזדהות של ארגון טרור עם הפלסטינים ביום שחרור ירושלים. מפעולה מתוכננת מצד איראן או חיזבאללה ועד ליוזמה מקומית של אחת המיליציות או תשתיות הטרור שפעולות בעשרות קבוצות וארגונים שונים ברחבי סוריה המחזיקים יכולת כזו או אחרת לפגוע במטרות בישראל. 

הפאזל המודיעיני ייפתר, אבל מה עם האירוע הבא?
ניתן להניח שאת הפאזל המודיעיני לגבי האירועים של הימים האחרונים בסוריה ידעו בצה"ל לפתור, וכבר בקרוב יבינו בדיוק מי ירה לחרמון ומדוע. אבל גם פענוח התשובה הזו אינו מבטיח דבר לגבי ההבנה של אירוע הטרור הבא, שלמערכת הביטחון ברור שיגיע. רק בשבוע שעבר ביצע צבא סוריה ירי נ"מ לעבר מטוס קרב שלנו. גם אז תקפנו מטרות של צבא סוריה, לכאורה התוצאה דומה, אבל המשמעות של האירוע הייתה שונה. בישראל מבינים היטב שגביית מחיר האחריות והריבונות מהסורים כנראה לא תספק את המענה המלא. בצורה ריאלית ובהתבוננות מפוכחת, לפחות בשנה הקרובה הגבול עם סוריה יישאר מתוח מאוד. 
ברוב המקרים כנראה שהמציאות של מספר שעות קרב בגבול עם סוריה, היא זו שתלווה אותנו. אבל במציאות של הכאוס ששורר בסוריה, והמשך תקיפות המיוחסות לחיל האוויר, כמו אתמול בלילה, בישראל לוקחים בחשבון גם תרחישים משמעותיים יותר שעלולים להתפתח מאירוע נקודתי ועד להסלמה משמעותית הרבה יותר בחזית הצפונית.