השלב הבא בהתמכרות התפרץ אצלי בסידני, אוסטרליה, כשאני פועל בניין: באיטליה נערך המונדיאל ששודר בשידור חי באוסטרליה לפנות בוקר, זמן מקומי, וגרם לי לנקר קשות מול פול גאסקוין, סלווטורה סקילאצ'י, קרל היינץ רומניגה ורוג'ר מילה, עד שכמעט נפלתי מהפיגומים ביום שלמחרת. רצה הגורל ושבתי ארצה בחורף הבא כשהמשחק הראשון ששודר בשידור חי בטלוויזיה היה שוב של מכבי חיפה, הפעם נגד הפועל פתח תקווה.
אז ממחר בלילה תחל עונת היובש שלי. קיץ אכזרי בלי מנצ'סטר יונייטד ובלי הפועל חיפה, כשכל מה שמציעים לי כתחליף הוא משפחה אוהבת וים, במקום בהייה במסך המרצד על הרקע הירוק של הדשא. "היש מכאוב ולא מכאובי הוא?", שואלת אלמנתו של הקטור מטרויה, עת נלקח בנה הפעוט על ידי היוונים, בעוד עירה האהובה עולה באש, ועל רקע קינתה המושאלת נזכרתי בהקטור קופר, שמיד אחרי המונדיאל בארגנטינה עבר לשחק בפרו. כן, אני חולה.
התרעות פיקוד העורף