שליחו של הרבי מגור, נציגו של הקדוש ברוך עלי אדמות, הוא הכוח שיחליט מי ישלוט במדינה ובאילו תנאים.
כל האזהרות לשווא, כל התחנונים לפקוח עין, ליתן יותר תשומת לב - הכל כמו לא היה, עד שחוטפים את המכה, נושאים עיניים השמיימה וזועקים מרה.
בשבוע שעבר חל מהפך: שבועות, חג מתן תורה, חמ"ת, הפך לחמ"מ - חג מתן מכות. מכל רחבי הארץ הגיעו צילומים נפלאים של תושבי ארץ הקודש מפוצצים זה את זה במכות. אתרי הבילוי הפכו לזירות התגוששות, קרבות אגרוף, קרבות תפוס כפי יכולתך באמצעות כיסאות, בקבוקים שבורים, סכינים, קרשים, ברזלים. אנשים הכו זה את זה עד זוב דם. פיצוח ראשים ודקירות. במקרים חמורים יותר היו כמה אירועי חיסול באקדחים או בפיצוץ מכוניות.
ראש הממשלה שתק ולא הגיב, כמוהו השר לביטחון הפנים, שר המשפטים, שר הבריאות וגדולי הדור, הרבנים שעל פיהם יישק דבר נעלמו ונאלמו.
אהוד מנור הגדול ז"ל כתב לפני הרבה שנים שיר נפלא שאותו הלחין נתן כהן. "מוכרחים להיות שמח". אבל למי יש מצב רוח להיות שמח? ואלו מילות השיר:
מצב הרוח די ירוד
וכל אחד נראה טרוד
ומי שכבר אומר שלום קולו גונח
רוצה לגמור רק את היום
ולא לצאת לשום מקום
אחרי מבט לחדשות הגוף צונח
הלך כבר כל ההיגיון
פינה מקום לשיגעון
החוב הלאומי והאישי צומח
הלב חושש הולם כמו תוף
ויש תחושה קשה של סוף
אבל אומרים שמוכרחים להיות שמח
המחירים עולים עכשיו
הנה סוף סוף הכל זהב
וכל חלום כמו אופק מתרחק בורח
אתה מביט במנהיגים
נתקף בהרהורים נוגים
ובלילות מתוך שינה אתה צורח
בכל פינה שנאת חינם
העיר מלאה אוכלי אדם
אתה יכול להתחרט, אך אין סולח
וגם הזמן מסיו גובה
ידו על הדק הרובה
ועוד אומרים שמוכרחים להיות שמח
אתה מודאג בתוך ביתך
ולא נרדם עד הזריחה
ואז רואה איך יום מלילה שוב צומח
אתה המום, אתה נחרד
אתה הולך בראש מורד
ואז רואה בצד הכביש סביון פורח
וכשאתה כמעט נשבר
ולא עוזר כבר שום דבר
אתה שומע צחוק של ילד ושוכח
אתה כמה לקרבה ונאחז שוב בתקווה
הרבה זקנים החזיקו עשרות שנים מניות טבע, ההשקעה הכי בטוחה בבורסה. חלק לא ראו את הצרה העומדת ליפול עליהם, הקריסה של המניה צמצמה את הונם בעשרות אחוזים וגרמה להם לחרדות שאילצו אותם לקנות כדורים נגד חרדה ודיכאון. של טבע כמובן.
כעבור חמש דקות הביא הסריס נתן האשלי בחור א"א (אמיר אוחנה) ויחתימוהו לשר המשפטים, לתפארת מדינת ישראל.