תושבי אילת ותומכיהם הפגינו השבוע מול בית ראש הממשלה בתביעה למנוע את סגירת שדה דב. "אל תנתקו את צינור החמצן של העיר", הם דרשו. ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי הודיע שהוא מחזיר את תעודת החבר בליכוד. שאילת תקרוס. שישכב על הגדר של שדה דב. שמישהו בירושלים החליט להרוג את אילת ושההחלטות האלה "התקבלו במחשכים".

מפלגת כחול לבן שלחה נציגות מכובדת להפגין נגד הממשלה האטומה הזאת. אבי בניהו, דו"צ לשעבר, רתם עצמו למאבק ההרואי להצלת אילת והתראיין בלהט (גם בתוכנית הרדיו של עמיתי בן כספית ושלי ברדיו 103FM) והסביר את משמעות ההחלטה. תושבי אילת חולים במחלות כרוניות קשות, גם חולי סרטן, התראיינו שוב ושוב ופרשו את הברירה הניצבת בפניהם: לעקור מאילת או לוותר על הטיפולים הרפואיים ולמות. רופאים מומחים, המקיימים אחת לשבוע או שבועיים מרפאות בעיר, הודיעו שאם השדה ייסגר, הנסיעה לאילת תגזול מהם יום תמים ואין להם שום כוונה להמשיך בעבודתם שם. מנהל בית החולים יוספטל אמר שהחולים האילתיים מבלים עתה ארבע שעות בדרכים, ואם שדה דב ייסגר - יצטרכו לנסוע שמונה שעות.

מומחים לתיירות דיברו על קריסת תיירות הפנים לאילת, הרס בתי המלון, האבטלה הצפויה בעיר. חברות התעופה צופות ירידה של יותר מ־30% בטיסות הפנים לאילת אם השדה ייסגר. והכל רק כיוון שקומץ בעלי קרקעות, כרישי נדל"ן תאבי בצע, מקווים לממש את המגרשים שבידיהם בתחומי השדה ובסביבתו, לבנות 16 אלף דירות ולהתעשר על חשבון חייהם ורווחתם של תושבי אילת. חלק מקרקעות שדה דב מוחזקות בידי המדינה. אם המדינה תוותר על אפשרות שיווק הקרקעות הללו, היא תיאלץ לוותר על הכנסות בהיקף 12 מיליארד שקל. אבל מה זה כסף כשמדובר בחיי אדם?

גם ראש עיריית תל אביב נחלץ לסייע לתושבי אילת, והודיע שאינו מבין מדוע יש לסגור את שדה דב. כטייס בדימוס של חיל האוויר הוא גם הסביר למה אסור לוותר על אף מסלול תעופה במדינה כשלנו. חיל האוויר הנוכחי דווקא אמר שאין לו שום צורך בשדה דב והוא מעוניין לצאת משם. זעקת חולי הסרטן הנאבקים על חייהם החרישה את הקולות הללו.

***

תוכניות לסגירת שדה דב אושרו בממשלת ישראל כבר לפני יותר מ־50 שנה. ומאז שבו ואושרו בממשלות שמאל וימין, סוציאליסטים וקפיטליסטים, מושחתים וישרי דרך. שוב ושוב נדחה הביצוע מפני טענות האילתים, עד שלפני כשנתיים התגייסו חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' וח"כ איציק שמולי והצליחו לחוקק דחיית סגירת השדה עד 1 ביולי 2019. כלומר בעוד עשרה ימים.

אבל שר התחבורה החדש (גם הוא נקרא סמוטריץ') כבר הבטיח להמשיך לפעול להמשך הדחייה. שוועת בני עמו עלתה אליו מחוף ים סוף, והוא מנסה לעזור להם. העובדה שהוא עצמו חוקק תאריך אחרון וסופי לפינוי לא מטרידה אותו כנראה. כי כידוע הימין המתנחלי אינו מכבד את החוק ומנסה לקעקע את סמכות בג"ץ אשר דן פעמים רבות בעניין וחרץ את דינו של השדה להיסגר. אבל כפי שכבר אמר גם שר המשפטים החדש אוחנה - לא תמיד מוכרחים לכבד כל החלטה של בג"ץ. בייחוד אם היא נוגעת לחיי אדם.

בסדר. הימין הקיצוני ידוע בזלזולו בחוק ובבג"ץ, אבל מה עם כל אותם שמאלנים נכבדים, שרוממות שמירת החוק בגרונם וביצורו של בית המשפט העליון בראש מעייניהם, מדוע לא נשמע קולם לתבוע ציות לשלטון החוק? מדוע הם הצטרפו לכאורה לקוראים לצפצף על בג"ץ ולא לקיים את החוק? אולי לא לחוקים כאלו התכוונו, אולי לא החלטות בג"ץ כאלו הם מקדשים, אלא רק כאלו המכוונות ישירות נגד מתנחלים, פינוי מגרון ועמונה למשל, שהתיישבו על קרקעות פרטיות ובג"ץ הורה לפנותם. ואולי נשמטו מזיכרונם העמוס החוק וההחלטות. ואולי הם סתם צבועים. מחלה קשה, הצביעות.

***

אבל עוד מספר עניינים פעוטים הטרידו אותי בכל הרעש הזה. טענת הפגיעה בתיירות הפנים, למשל. הרי לא רק תושבי צפון תל אביב והרצליה הסמוכים לשדה דב טסים אילתה. גם תושבי רמת גן, בת ים וחולון. וראשון לציון ופתח תקווה ונס ציונה ורחובות. לאלו דווקא קל יותר להגיע לנתב"ג מאשר להידחק לתוך הפקקים בתל אביב. מישהו בדק את ההעדפות שלהם? מדד זמני נסיעה?

לפני שבועות אחדים נסגר שדה התעופה הוותיק בעיר אילת, והתנועה האווירית הועתקה לשדה רמון. ראש העיר אילת כינה את שדה דב "התחנה המרכזית שלנו", אבל דווקא השדה הישן בתוך העיר ראוי לתואר זה הרבה יותר. הוא באמת היה בטווח הליכה או נסיעה קצרה מאוד לגבי כל התיירים ותושבי אילת. העתקת השדה לרמון מוסיפה להם 20-15 דקות נסיעה. אבל השדה שבתוך העיר שלהם היה מטרד רעש וזיהום אוויר, ופינויו משחרר עתודות קרקע חשובות לבנייה, למגורים ולתיירות, במרכז העיר. את השדה שלו היה ראש עיריית אילת מוכן לפנות, ואפילו ראה את היתרונות הרבים הטמונים בכך. אבל שדה דב, "התחנה המרכזית" שלו - עליו יילחם בנחישות, כדי לא לפגוע בחולים האילתיים הזקוקים לבתי החולים במרכז הארץ. ואני לתומי חשבתי שצדקה מתחילים בבית, ורק אחר כך מתרימים אחרים.

וכאן אנו חוזרים לחולים האילתיים העלולים להיפגע. בהחלט ייתכן כי מי שמטופל באיכילוב או בבילינסון - תתארך דרכו. אבל מה עם המטופלים בתל השומר? הרי אין כל ספק שלאלה נוח ומהיר יותר להגיע לבית החולים אם הם נוחתים בנתב"ג.

אין ספק? לי לא היה ספק. אבל כתבי ערוץ 12 גם בדקו השבוע את שני המסלולים. יצאו מאילת בשמונה בבוקר לנתב"ג ולשדה דב ומשם לתל השומר. בבוקר שבו נערכה הבדיקה נמשכה הנסיעה מאילת לתל השומר דרך שדה דב דקות אחדות יותר מאשר דרך נתב"ג. וגם אם בבוקר אחר ובעומס אחר זה יכול להיות שונה מעט, פעם לטובת שדה דב ופעם לטובת נתב"ג - המרחק גדול בין המציאות לתיאורים הדרמטיים של מכת מוות לחולים, וחריצת דינם לשבט ולא לחסד לטובת תאוות הבצע של כרישי הנדל"ן. ככל שאני מכיר את בית החולים ע"ש שיבא בתל השומר - הוא יכול לספק את כל הביקוש לשירותי רפואה מתקדמים של חולי אילת, ואם ינחתו בנתב"ג - אין הם חייבים להיתקע בפקקים בדרך לאיכילוב, דווקא.

אבל ממתי אנחנו נותנים לעובדות לבלבל אותנו?

tguvot@maariv.co.il