אין ספור שריפות היו בשבוע שעבר בעוטף עזה, ואין פוצה פה ומצפצף. העוטף בוער, ואיש אינו גובה מחיר. הם ממשיכים, ואנחנו שותקים. לפני מספר שנים, כאשר רקטות וטילים נפלו בעשרות על יישובי העוטף וצבע אדום נשמע לעתים קרובות, הצעתי להכין מערכת אוטומטית אשר תפעל עצמאית. בכל אזעקה היא תשלח טיל חוזר לכיוון אקראי. הצעתי ליידע קודם את העולם, לפרסם בעיתונות העולמית, ליידע את העזתים שהמערכת תשחרר טיל על כל טיל. איש לא הגיב, איש לא שמע, וטילים המשיכו לעוף לארץ.

למערכת כזו הייתה יכולה להיות השפעה פסיכולוגית הרבה מעבר לנזק המעשי. כל חוסר תגובה שלנו מעודד המשך תוקפנות מהצד השני. כולם מבינים ומזדהים בקול רם עם מצבם העגום של יישובי העוטף, אבל איש לא מזיז את התחת. ממש לא מזיז: איש מהממשלה לא טורח לבוא ולהראות את פניו ואולי להסביר לתושבים מה עומד מאחורי חוסר המעש הזה. אולי יש היגיון בחוסר התגובה ומסיבה זו או אחרת לא מפרסמים את דבר קיומו, אבל על פני השטח אנחנו מפסידים בקרב מול עזה. הם ממשיכים לעשות ככל העולה על רוחם ואנחנו מכילים את כל מעשיהם, ועוד מעבירים להם כספים ודלק.

אינני חבר קבינט. אינני נמצא בסוד העניינים. ייתכן כי יש מגמה כלשהי בהתנהלות הממשלה שהעם אינו מודע לה. אכן, לא יוצאים למלחמה על כמה שריפות, אבל האם באמת התשובה היחידה לטרור הבלונים היא מלחמה? האם זה הכל או כלום?

לפני מספר שבועות שוחחתי עם אחד מגדולי המדענים בארץ, איש בעל שם בינלאומי. הוא סיפר לי על יכולתו לפתור את בעיית בלוני הנפץ תוך תקופה קצרה במשימה מדעית שייתן לילדים בבית ספר תיכון, כדי להדגיש את קלות הפתרון. הוא אמר לי שפנה והציע את שירותיו ואפילו לא זכה להתייחסות, שלא לומר לתשובה. זה הזכיר לי שגם לי היה רעיון בעבר לגבי הסטת העשן משריפות הצמיגים, שאותו העברתי דרך איש תקשורת המקורב למוסדות הביטחון, אבל לא זכיתי לתגובה.

אף מדינה לא הייתה מוכנה שישרפו את שדותיה ויפציצו את בתיה במשך תקופה כה ארוכה. אנחנו פוחדים מפני מה שיגידו הגויים. בואו נודיע לכל העולם שעל כל תקיפה תוחזר תקיפה. נעשה זאת, עם כל הכאב שבדבר, ונראה מי יישבר קודם. בינתיים, לתחושתי, בקרב הזה הם מנצחים.