בפועל, הברירה היא בין גועליציית נתניהו חרדית עם ליצמן ודרעי ובן־גביר, שיצליחו לחדור לכנסת בחסות חוק נורווגי כלשהו, לבין גועליציית גנץ, הנתמכת כך או אחרת על ידי איימן עודה ואחמד טיבי. אין אפשרות אחרת. לכן הכרחי לגמרי להקים ממשלת אחדות ורוטציה. ואפשר להתוות כבר עכשיו את כלליה המקווים ואת עקרונותיה ההכרחיים לעצם קיומה:
קודם כל, נתניהו חייב להיות ראשון, לפחות עד סוף קדנציית טראמפ והצגת תוכנית המאה, שאין מי שיכול להתנהל מולה טוב מנתניהו. וגם כחול לבן צריכה להכיר בזה.
בנוסף, חייבים להסכים על עקרונות היסוד, וזה ממש לא קשה מדי. בתחום המדיני, אי־נסיגה ואי־פינוי התנחלויות מצד אחד ואי־סיפוח מצד שני, וכן המשך ההסדרה מול עזה וחתירה להרגעה מול סוריה ואיראן, ובתחום הפנים: ברית זוגיות וביטול האפליה הרבנית בתחום העלייה כלפי יוצאי רוסיה ואתיופיה, כולל העלאת הפלשמורה וביטול בדיקות הדנ”א המחפירות כלפי יוצאי רוסיה. וכן, גם קץ לגירוש מבקשי המקלט, האמהות הפיליפיניות וילדיהן ושאר נרדפי מנהל האוכלוסין, השוהים כאן כבר שנים ארוכות. די לעוול המתמשך, המכתים את כולנו. ככה נראית ממשלת תקווה גדולה.