מה חשבתם, שכשמירי רגב כינתה את האריתריאים והסודנים "סרטן", זה לא יחלחל לאתיופים? אלף פעמים נכבס ונלבין לאתיופים תארים כמו "אזרחי ישראל" ו"יוצאי אתיופיה" ולעולם לא נצליח לשכנע. לא אותם ולא את עמך ישראל הלבנה יותר ולבנה פחות. וגם לא למחוק מהחברה הישראלית את כתם הגזענות.

שאלת המפתח היא מתי נבין שכולנו בני אדם שווים וחוק אחד לכולנו. הירי הקטלני היה רק הניצוץ האקראי. זו רק המשטרה האומללה שספגה בחריקת שיניים וחוסר אונים גם את אלימות המפגינים וגם את צביעותם של הפוליטיקאים, שמשמרים את מורשת הגזענות המובנית במדיניות הממשלה. וזה הרוטווילר התקשורתי שמתנפל עכשיו על מי שמפשל עכשיו. חשבון נפש קצת יותר מעמיק? הצחקתם.

חוץ מזה, האתיופים בסך הכל מיישמים את דפוס הפעולה שעל פיו עובדת מדינת ישראל: עונשים קולקטיביים. פוגעים בנו? יחטוף כל מי שנקלע לסביבה. משגרים רקטות ובלונים מעזה? האוכלוסייה כולה תשלם. גננת התעללה בפעוטות? שורפים את הבית כולו. ועדיין ההפגנה האלימה הייתה חשובה ונכונה כמו ההפגנות שיבואו בעקבותיה. הלחץ הפנים־עדתי חייב פורקן, ורק חבל ששום דבר לא ישתנה. להיתקע בפקקים זה לא נעים, אבל ממש לא נורא. מכונית שרופה? קטן עלינו ואייטם מדליק. שמירה על הסדר הקיים היא עניין חשוב עבור אנשים שנהנים ממנו, ופחות חשוב מבחינתם של אלו שנדפקים בגללו.

הרבנות הממוסדת ריסקה בברוטליות את הסמכות של הקייסים, מנהיגי העדה. הקשר לאלוהים כידוע שמור רק לרבנים ממשלתיים. בכך הם הובילו את העדה כולה, ובייחוד את ראשי המשפחות, לתעייה אובדנית בין עולמות זרים. בכלל, העדה כולה לכודה בסבך בלתי ניתן להתרה של דעות קדומות, והיא נדפקת גם בגלל מיעוט אמצעי לחץ פרלמנטריים. עם כ־150 אלף מצביעים וכמה ח"כים מפוזרים בכמה מפלגות, לא מזיזים תקציבים ודעת קהל.

עליית המיליון הרוסית דילגה בקלילות על מחסום הקבלה לחברה הישראלית בזכות קרבה של צבע, שפה, תרבות והצבעה אחידה. דווקא המזרחיים, הוותיקים מהרוסים, שמובילים את הטבלה הדמוגרפית (ולכן גם האלקטורלית) היהודית, עדיין מנהלים את מאבקי הדור הראשון. הנחת העבודה הזו, אגב, מבוססת על מספרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמצאה כי "כהן" הוא שם המשפחה הנפוץ (יותר מ־180 אלף). השני הוא "לוי" (105 אלף), ואחריו "מזרחי", "פרץ", "ביטון", "דהן", "אברהם", "פרידמן", "אזולאי", "מלכה", "כץ" ו"יוסף".

אבל לא הכל שחור, אם יורשה להגניב חוכמולוגיה בגרוש. ב־2016 פורסם דוח "הצוות למיגור הגזענות" (לאט לכם עם היומרה הזו), ואפילו תוקנה תקנה להרחבת הייצוג ליוצאי אתיופיה בשירות הציבורי והוקצבו כספים. מספרי הפשיעה ורמת החיים ירדו ועלו בהתאמה בקרב אוכלוסיית העדה, אבל הם לא מצאו נציג בעמדת מקבלי ההחלטות בממשלה. לאתיופים, כמו למרבית אזרחי המדינה, נותר רק ללקק את הסירים והמחבתות לאחר שרוקנו אותם, ואחר כך לנקות אותם.

חוקי המשחק
השאלה היא כמובן מי מחליט בעצם על כך שהאירופים מקובלים, המזרחיים פחות, והאתיופים - שיחכו בצד. התשובה המצערת היא עריצות הקמפיין השיווקי בכל תחומי החיים, שהיה עד לתקופה האחרונה מונופול של הגזע הלבן.

את היות הגזע הלבן מודל החיקוי הגלובלי למדו על בשרם הצהוב אפילו הסינים. לפני כמה שנים הלכתי במנג'ינג לו, שלושה ק"מ של רחוב קניות מפלצתי בשנחאי, שהיה מפוצץ בשלטי ענק של כוכבי קולנוע וספורט לבנים. כל חנות חמישית בבלוק שברחוב הראשי בהירושימה, יפן, הציעה טיפול של יישור האלכסון בעיניים. ישראל אינה שונה, מה גם שהשורה הראשונה של פקידי, קציני, אומני ובדרני ישראל הייתה בעיקר מהגזע הנכחד ההוא; השבט שאומר את דברו ושממנו מקבלים אישור ללגיטימיות הוא השבט בעל צבע העור ה"נכון".

הנחמה היא שממילא העתיד אמור להיות 50 גוונים של מוקה. כשלעצמי לא ברור לי מדוע הצבע הלבנבן עד שלוק ועכור עדיף על חלקת עור בגוון פחם מבריק - אבל אלה הם חוקי המשחק של השוק דהיום. אני תולה תקווה בכך שלחוקי שוק יש נטייה להשתנות. כשיסתבר למשווקים וליצרנים ששולטים בשוק הדימויים בפרסומות שיש לשחורים יכולת צריכה, הם ישנו (וכבר משנים) את כללי המשחק. קחו דוגמה מאמריקה: חברת הסרטים דיסני ליהקה עכשיו זמרת שחורה בתפקיד בת הים הקטנה, סרט מצויר שהיה מוסד בלונדיני סכריני והיסטורי בבידור הכל־אמריקאי והעולמי. היו מחאות, אבל השוק קובע.

הניסיון של כל העליות כהות העור מאז קום המדינה מוכיח כי גם אצל העלייה האתיופית נידון הדור הראשון לשבר אישי ולאובדן זהות. הדור השני והשלישי נידון למאבק קשוח, שההפגנה היא קצה הקרחון הבוער שלו. ההמשך תלוי ביכולת של החברה האתיופית להתמודד עם הסביבה במובן של חינוך והישגים, וגם בהתפתחות הליברלית של החברה הישראלית. מאחר שאני סקפטי לגבי התפתחותה של ישראל כחברה ליברלית, אזי מי שידחפו קדימה את החברה האתיופית אלה הם האתיופים עצמם ותביעה עצמית להיות טובים מאחרים בכל שטח שבו יעסקו. יש כבר אלופי ספורט, טייסים, רופאים - זאת הדרך ואין אחרת.

העניין המאוס ביותר הוא ההתעלמות של החברה היהודית מעובדת היותנו, כולנו, תבנית נוף גלויותינו וארצות מוצאנו. יוצאי אירופה דומים לסביבתם, כמו גם יוצאי מרוקו והמגרב, אתיופיה, הודו, תימן, פולין, גרמניה, רוסיה; ואם תתעקשו גם פלאשים והודים בני שבט דן האבודים, שעליהם מתנהלת כיום מלחמה להעלותם ארצה, והשבט ההוא של שומרי השבת והמצוות באפריקה. כולנו צאצאים כשרים של התבוללות יהודים מאז אלפיים שנות גלות.

אלה הם תווי הפנים והצבע של שבטי ישראל הנוכחיים. כולל הסיפור על עדה אתיופית שצנחה מאיגרא רמא של ציפיות וקבלת פנים נלהבת לבירא עמיקתא של חיי יומיום בחברה שחוט השדרה הדתי־לאומני - ואפילו הביטחוני שלה (כביכול מחוסר ברירה) - הוא גזענות ממוסדת. כור ההיתוך היה העיקרון הבונה־עם של מייסדי המדינה. ממשלות ימין החזירו את שלטון השבטים, וממנו ואילך כל דאלים גבר.

tguvot@maariv.co.il